רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרוייקט: הרגע שבו אסופת רקדנים הופכת ללהקה

להקת המחול של האופרה הישראלית ומרכז סוזן דלל מארחת בכל פעם כוריאוגרף אחר, ולכן אין לה מדורת שבט להתקבץ סביבה. האחריות הכבדה נופלת על הרקדנים, שמתמודדים איתה היטב, גם אם לא מצוין

תגובות

ההידוק שניכר בעבודה השנייה עמד בניגוד לפיזור הדעת והגוף של זו הראשונה. "שנות אור" של הכוריאוגרף יאקופו גודאני, כבר עלתה לפני כחצי שנה בבכורה, והיא מבוצעת כאן פעם נוספת. למרות זאת, נדמה היה שהרקדנים מעלים אותה כאן לראשונה. לצלילי מוזיקה מתכתית ומלאה חריקות, הרכיב גודאני כוריאוגרפיה מהירה - אולי מהירה מדי - שבה התפרקו והתאספו הרקדנים בתנועה בלתי פוסקת. הרצון לנגן בעזרת הגוף הפך אותו לשותף בסימפוניה הזו. אך כלי הנגינה, במקרה זה הרקדנים, נראו כאילו לא כוונו לפני שהגיע המנצח לבמה. כבודדים, הם הציגו יכולות טכניות מרשימות, וגילמו היטב את השפה התנועתית המעניינת. אך כקבוצה, כאנסמבל, הם נראו לא מגובשים, לא מתקשרים, לא אחידים. בכמה רגעים הם אף ספרו בקול רם על הבמה. פעמים רבות מדובר באקט מכוון, חלק מהקומפוזיציה, אך כאן נדמה שהוא היה כלי עזר שנועד להם לשמור על קצב אחיד לאור המוזיקה המפוזרת.מי שסופר לא יוצא מהקצב. הפרוייקט (צילום: אייל לנדסמן)הרגע שבו אסופת רקדנים הופכת ללהקה, הוא כמעט בלתי ניתן לסימון או לזיהוי. אבל כשהוא מתרחש, הוא מיד יוצר איזה קסם מופלא על הבמה. אחת הדרכים להשיג את האפקט הזה קשורה לזמן העבודה של הקבוצה יחד. במובן הזה, אפשר רק לצפות שחברי "הפרוייקט" רק ילכו וישתפרו. הדרך השנייה, עליה מראש ויתרו כאן, היא עבודה ממושכת עם יוצר אחד - שהשפה התנועתית שלו הולכת והופכת טבועה בגופם וביחס שלהם לחלל. על כל פנים, עקב האכילס הזה היה יכול לקבל פתרונות קצת יותר יצירתיים מכיוונו של גודאני - כפי שעשו היטב שני הכוריאוגרפים האחרים.

העבודה השלישית, ואולי המעניינת ביותר, היא כאמור "סופרנובה". גקה יצר בהשראת מוזיקת ג'אז מסומפלת, וסיפק לרקדנים חומר תנועתי משל היו הם כלי הנגינה המאלתרים עצמם. הם היו תזיזתיים כמו החצוצרה, קצרים וחדים כמו הקוטרבס ועגולים וזורמים כמו התופים. כמו בשאר העבודות, גם בזו בלטו לטובה הרקדן אנטון לפידוס, שהבסיס החזק שלו בבלט קלאסי עם נוכחותו הפיזית המרשימה הפכו את הצפייה בו לעונג צרוף ; והרקדנית אורין יוחנן, לשעבר חברת להקת המחול הקיבוצית, שתנועתה הזורמת והטכניקה המרשימה שלה היו עוצרות נשימה ממש.

*#