רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוזה קאררס בישראל: זמר ענק עם בחירות אמיצות

בגיל 65 יכולות הזמרה של הטנור חוזה קאררס עדיין מרשימות ומצמררות. בהופעה שנתן אמש (חמישי) בהיכל נוקיה, הוא הוכיח את גדולתו גם בכך שהתחמק מקלישאות ולהיטים

תגובות

בעקבות המופע "שלושת הטנורים" הפך שמו של חוזה קאררס כמעט למותג של תרבות הפופ. קשה היה לנחש מראש עד כמה פופי יהיה המפגש איתו בהיכל נוקיה. האם יעבור האיש את מבחן "Nessun Dorma"?

הבה נניח שקיים מבחן כזה ושהוא נקרא על שם האריה הנדושה ביותר לטנור, מעשה ידי פוצ'יני. אם מבצע הזמר את "נסון דורמה" במהלך ההופעה, הוא נכשל במבחן. אם הוא מבצע את האריה בהדרנים, הוא נכשל חלקית. אם לא ביצע את "נסון דורמה" כלל. מגיע לו בראבו.חוזה קאררס - כל הפרטים

ובכן, קאררס לא ביצע את "נסון דורמה". יתר על כן: הוא לא נגע כלל בחומרים של פוצ'יני ודוניצטי, עליהם נשענת תהילתו. הבחירות אותן הביא לבמה היו מקוריות מאוד, החל בשיר של ענק הטנגו הארגנטינאי קרלוס גרדל, וכלה בדואט אופראי פנטסטי ולא מוכר בלשון הספרדית, אותו ביצע לצד הזמרת נטליה קובלובה. כמו בוב דילן, הידוע לשמצה בכך שהוא מבצע בהופעות רק שירים האהובים עליו, קאררס הפתיע ועניין.

אלה הן בחירות של אמן, וקאררס הוא אכן אמן. בגיל 65 הוא עודו אמן בשיא אונו ויכולות הזמרה שלו מצמררות. הוא עובר במומחיות מופלאה בין רכות לקשיחות ומעביר אל הקהל משהו שהוא מעבר למוזיקה. כשהוא שר "קתרין קתרין" אנחנו מתאהבים בקתרין. כשהוא שר "גרנדה" (רק בהדרן, כי לפני כן לא היה מקום ללהיטים) אנחנו נמצאים למרגלות האלהמברה.

כשמגיע אמן בסדר גודל כזה ארצה, לקהל ולאמרגן יש אינטרסים מנוגדים. הקהל מעדיף לשמוע את קאררס בתנאים אקוסטיים אידאליים. האמרגן, מנגד, רוצה למכור כמה שיותר כרטיסים. עצה לאמרגנים: חישבו יותר בקטן. מספר המושבים שמולאו אמש בהיכל נוקיה לא היה רב ממושביו של היכל התרבות. נאלצנו להתרגל לשירה אופראית מוגברת באמצעים מלאכותיים.

זה היה אפשרי, כי ההגברה היתה איכותית, אבל למיתרי הקול של קאררס הגיע יותר. בכל אופן, לקונצרט הנערך ב-"נוקיה" יש יתרון משמעותי אחד: בהפסקה ניתן לטייל בין כדורי סל כחולים וצהובים בחלונות הראווה שבפרוזדור הטבעתי, לאכול נקניקיית ענק עם כרוב כבוש באווירה של גביע אירופה, להחליף פטפוטים על משחקים שהיו ונקניקיות שנאכלו בהם ומשם לשוב ישר לאינטרמצו מאת מסקאניי. זה ממש כיף. ברצינות.  מלבד ההפסקה, אלה היו שיאי הערב: "Passione" של ניקולה ולאנטה, "השיר האחרון" של פרנצ'סקו טוסטי, ו- "Pel Teu Amor" של ז'וזה ריבס, רומנסה נדירה בשפת אימו של קאררס: הקטלונית. קאררס הזמין לבמה את זמר הבריטון קולין שחט וביצע עימו את "החלום הבלתי אפשרי" מתוך המחזמר "איש לה-מנשה". זה היה ביצוע מעט מהיר מדי והתזמורת בלעה בו את צמד הזמרים על כל עוצמתם, אבל חבל לקטר על רגע נחמד כל כך.

בכלל, היה באמת נחמד. התזמורת הסימפונית ירושלים רשות-השידור היא תמיד במיטבה במפגש עם מנצח אנרגטי, ודוד ג'ימנס הוא מנצח כזה. קובלובה הקפיצה את הקהל בשיר צועני מתוך האופרטה "נסיכת הצ'רדש" של אמריך קלמן ופינקה בהדרנים ב-O mio babbino caro המעלף של פוצ'יני. מיד אחריה עלה קאררס להדרן נוסף ומישהו מהקהל דרש ממנו בצעקה שישיר את "נסון דורמה". הכוכב העניק לו סירוב שבשתיקה. 

זו היתה אותה שתיקה מאופקת שאיפיינה את מגעו עם הקהל בין השירים. האיש בקושי אמר ערב טוב. אבל היחס לו זכינו בשירים עצמם פיצה על כך בריבית דריבית. שמענו את חוזה קאררס, באוזנינו ממש, וזאת היתה זכות גדולה.        חוזה קאררס - כל הפרטים

*#