אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליידי מקבת' ממנצסק: בזכות הכישרון הנשי

האופרה האדירה של שוסטקוביץ' היא קודרת, ארוכה ומורכבת. מי שמצליחות להתגבר על האתגר הן קבוצה של נשים מוכשרות, שמציגות מופע מרגש וסוחף

תגובות

אחת מיצירות המופת הנידחות והמשובחות של הקולנוע הוא סרט באורך שעה, דובר פינית, ושמו "הנערה מבית החרושת לגפרורים". זהו סיפור על פועלת פשוטה בעיר תעשיה שהוריה מתנכרים לה, הבוס מפטר אותה, והבחור שהכניס אותה להריון מתכחש לה. בשלב מסוים היא נכנסת לחנות לחומרי בניין ורוכשת רעל לעכברושים, אבל במקום לעשות את המעשה הצפוי ולהרעיל את עצמה, היא מרעילה את כל יתר הדמויות בסרט, עד האחרונה.ליידי מקבת ממצנסק - כל הפרטים

"הנערה מבית החרושת לגפרורים" מספר סיפור של נקמה נשית רצחנית בפשטות, במהירות ופחות או יותר בשתיקה. ליידי מקבת ממצנסק, האופרה האדירה של שוסטוקוביץ, מעבירה תכנים דומים בארבע מערכות ארוכות ותוך שימוש במוזיקה לא פשוטה. גיבורתה, קתרינה איזמאילובה, נשואה לסוחר אמיד וסובלת התעללות מיד אביו האנוכי והאלים. היא מתחילה את מסע הקטל שלה באב (באמצעות רעל לעכברושים, פייבוריט של אלמנות שחורות) ממשיכה בבעל ולא עוצרת שם.

אין באמת קשר רב בין דמותה של קתרינה לזאת של ליידי מקבת. גיבורתו של שייקספיר הגתה רצח מתוך תאוות שלטון וממון ואילו קתרינה מונעת מכאב ומאהבה חסרת סיכוי. שוסטוקוביץ' נהג בה בהבנה ורגישות. בנו הוא נוהג מעט יותר בקשיחות: יצירתו היא אתגר, אופרה קודרת, ארוכה ומורכבת שדורשת מאמץ מצד הצופה. קבוצה של כשרונות, בעיקר כשרונות נשיים, נחלצו לעזרתנו להקל על המאמץ הזה. אחד הוא זה של הבימאית המנוחה אירינה מולוסטובה, שביימה את הגירסה הנוכחית לראשונה ב-1996, כקופרודוקציה היסטורית של האופרה הישראלית ושל בית האופרה מרינסקי בסנט פטרסבורג. יוליה פבזנר שיחזרה את ההפקה ההיא שיש בה איכויות רבות, בעיקר מבחינת התפאורה המעודנת והחכמה.קודרת, ארוכה ומורכבת שדורשת מאמץ מצד הצופה. ליידי מקבת (צילום: יוסי צבקר)

קיר ענק של עץ הניצב בחזית הבמה, מעשה ידי המעצב ג'ורג' ציפין, הוא למעשה משחק הרכבה שניתן לפרק מתוכו צורת בית בעל גג נטוי ובבית לפתוח חלונות ודלתות. ניתן גם לכוון אותו כך שנחוש פעם כאילו אנחנו בפנים ופעם בחוץ, או להעלים אותו כך שתוותר רק מסגרת השבלונה של הגג, כמו שני גרדומי ענק התלויים מעל ראשי הקהל. התאורה מצטרפת באדום עז ולבן עז כדי להעניק רגעי דרמה אמיתיים.

את הדרמה מובילה זמרת הסופרן האוקראינית אנה שפז'ינסקאייה, שהיא מוצלחת בהחלט בתפקיד טטיאנה. בקאסט השני מופיעה באותו תפקיד לריסה טטוייב המקומית והכשרונית, ומעצם הכירותי עם עבודתה אני משוכנע שהיא מביעה את כאבה ואת זעמה של הגיבורה היטב. בין הגברים מתבלטים ולדימיר בראון בתפקיד החותן, דאג ג'ונס כשוטה הכפר הצולע והשתוי (תפקיד תנועתי -זמרתי לא פשוט) וולדימיר מטורין בתפקיד קומי למחצה של כומר.

אבל הכישרון לו שייך הערב הזה הוא ללא ספק זה של המנצחת קרי-לין וילסון. וילסון מעבירה את המוזיקה של שוסטוקוביץ' באופן צלול להדהים, כך שאין לנו לרגע ספק בכוונותיו של המלחין. שיאיה הקוסמיים של המוזיקה נותרים מהודקים כך שדבר מן העוצמה אינו מתפזר מתוכם. "ליידי מקבת ממצנסק" מתגלה לפתע כיצירה שהבמה רק מחלישה אותה. האימה והצער האמיתיים מוקרנים בתוך עפעפינו גם כשאנחנו עוצמים את העיניים. האופרה משיבה מלחמה שארה ל-"נערה מבית החרושת לגפרורים" והיא מצדיקה יפה את מימדיה ואת תובעניותה.             

ליידי מקבת ממצנסק - כל הפרטים

*#