הצמצם הבוער: מיה שטרן בחזרות לעבודה חדשה

הכוריאוגרפית מתכוננת לעבודה שתעלה במחסן 2, מאחורי הקלעים של העבודה החדשה של ג'וליה קראוס דייבק וסאטירה דוקומנטרית על במת תמונע. יומן תרבות מצולם

ארל'ה הצמצם הבוער, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ארל'ה הצמצם הבוער, עכבר העיר

האולם מצוחצח, האורות מכוונים וכולם עסוקים. פרימיירה או מופע השקה זה לא מקום בו צלם יכול להסתובב ולעשות ככל העולה על רוחו. העובדים לחוצים, הטאלנטים מלאי אגו ובאופן כללי האווירה לא מזמינה עיניים מבחוץ. אבל הצמצם הבוער לא נרתע ונכנס אל אחורי הקלעים (וקדמתם) של התיאטרון, מופעי המוזיקה הגדולים ושאר אירועי תרבות. הוא תופס אותם ברגעים אינטימיים בהם הם מתאפרים, מתלבשים, מתחבקים ומופיעים.

הצמצם אף פעם לא מפסיק להתרגש מהמראה של רקדניות מיוזעות שדוחפות את עצמן רחוק יותר ומעבידות את הגוף. מיה שטרן היא כוריאוגרפית מסקרנת שהעדשה של הצמצם מלווה את עבודתה כבר המון זמן. עכשיו היא נמצאת בחזרות לעבודה חדשה בשם "RiffRaff" שתעלה ביום רביעי ה- 22.5 בשעה 21:00 מחסן 2 נמל יפו.

במסגרת עבודתו רואה הצמצם המון תיאטרון ואחת לכמה זמן גם נתקל בהצגה שנערמת למשהו שיש בה כדי לשנות סדרי בראשית, לו רק יצפו בה מספיק אנשים. כזו היא ''חמור אוכל תפוז''. לפי התוכניה מדובר בסאטירה דוקומנטרית, אבל לעניות דעתו של הצמצם יש בה יותר מזה. ההצגה עולה בימים אלו בתיאטרון תמונע.

יש עבודות שהמרקם שלהן עדין כמו קורי עכביש וכל תזוזה פתאומית יכולה להרעיד אותה עד ליסוד. ''רצועות'' של היוצרות ג'וליה קראוס דייבק ואייר בלומברג היא דוגמה מובהקת לעבודה שכזו, אבל הצמצם לא מבין את זה ומתנהל בסטודיו כמו פיל בחנות חרסינה. למזלו הרקדניות מתעלות מעבר חוסר היכולת של הצמצם להיות קשוב למצב ונותנות לו תמונות מרהיבות. ''רצועות'' - יום שני ה-27.5 בשעה 20:00 בתמונע.

רביד כחלני מתקלט באפריקה

זהבה בן מרימה באריסה

לוס כפרוס במועדון גאגארין

דקלה מהפנטת את הקהל שלה בתמונע

די ג'יי טיגא מעיף את הקהל במועדון הבלוק

אסתר רדא מתפוצצת על הבמה במועדון ''האזור''

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ