יעל טוקר: "בארץ צריך להוכיח עם נישואים ואימהות שאת שייכת" - תיאטרון - הארץ

יעל טוקר: "בארץ צריך להוכיח עם נישואים ואימהות שאת שייכת"

לאחר ארבע שנים בגשר, עוברת יעל טוקר להיות חלק מהאנסמבל של החאן. בראיון היא מספרת על החזרה לשורשים הרוסים, הרצון להיוולד בתקופה אחרת והלחץ על נשים בארץ להינשא

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שי הרלב, עכבר העיר

"ראיתי הרבה הפקות של החאן בשנים האחרונות, הכרתי את הצוות הניהולי, שחקנים, תפאורנים, מוזיקאים. החלטתי". כך מסבירה השחקנית יעל טוקר את המעבר שלה לתיאטרון הירושלמי, לאחר נאמנות של שנים לתיאטרון גשר היפואי. טוקר משחקת בהצגה "2 קצרים וחתול" שמועלית בימים אלו בחאן, ונרקחה במיוחד על ידי הבמאית ג'יטה מונטה והמתרגם והמעבד- דרמטורג של גשר, רועי חן. אחרי קומדיות של מולייר ("החולה המדומה" ו"תעלולי סקפן") וחשבון הנפש של הימין בישראל ב"דוחקי הקץ", מפליג התיאטרון הירושלמי לקלאסיקה הרוסית של צ'כוב עם תפאורה של עצים גבהי צמרת, כביסה תלויה ואפילו מכונת שלג.

לחאן הגיעה טוקר דרך פגישות עבודה ואודישנים אצל מיקי גורביץ', המנהל האמנותי. באודישן יוצא דופן אצל ג'יטה מונטה, שמביימת בחאן את עבודתה הרביעית, ביקשה ממנה מונטה לקרוא שירה; רגע אינטימי שאולי היוווה אות למעבר. טוקר נפרדת אט-אט מתיאטרון גשר מתפקידיה: "רומן בעבודה", "שונאים סיפור אהבה", "דון ז'ואן", "פרימה דונה" ו"וואסה" (ברוסית). שחקניות אחרות יכנסו לנעליה, כפי שקרה ב-2009 כשהיא הגשימה חלום ילדות והתקבלה לגשר. » "2 קצרים וחתול" - מועדי מופעעוד בחאן:» "תהילה": תיאטרון ירושלמי אמיתי ומרשים» רוני ניניו חוזר למערת המכפלה בלי חשש מביקורות

אפשר היה לומר דור הולך ודור בא, לולא היית רק בת 30."כן, בקרוב לא אהיה בגשר. אני עוזבת בתחושה מעורבת. קיבלתי את ברכת הדרך מיבגני אריה ולנה קריינדלין. ההצגה האחרונה שלי שם ברוסית ("וואסה") .זו סגירת מעגל בשבילי. הוריי עלו בשנות ה-70 מווילנה וקובנה. השפה הרוסית חזרה אלי דרך העבודה בגשר".

לא קל לעזוב מקום עבודה מרכזי כמו תיאטרון גשר."הפרידה מגשר היא צעד מורכב אבל מאוד משמעותי עבורי, מבחינה אישית ומקצועית. אני מרגישה שזה היה הטיימינג והנסיבות שאפשרו את המעבר לחאן. המגמה של גשר היא התרחבות. להקת השחקנים גדלה ובהתאם גם התחרות על תפקידים".

ומדוע דווקא לחאן?"בגלל התכנים שבהם החאן בוחר לעסוק. מאד נראה לי להיות חלק מלהקה מגובשת ואינטימית שבה כולם הולכים יחד כבר הרבה שנים. זה אומר מחויבות טוטאלית לתיאטרון, לצוות. לעלות לירושלים כמעט כל ערב. לעבוד קשה ובהרבה הצגות ואני מוכנה וגם מצפה לזה. בכלל שנים רבות החלום שלי היה בלהיות חלק מלהקת שחקנים נודדת. כמו בימי הקומדיה דל'ארטה באיטליה".הפרידה מגשר היא צעד מורכב אבל משמעותי. טוקר ב"2 קצרים וחתול" (צילום: ז'ראר אלון)

לבטח התעוררה מחשבה על תפקידים גדולים וראשיים יותר בחאן."אני יודעת מה יהיה התפקיד הבא שלי. במאי אני מתחילה חזרות ל'אדרת' על פי גוגול בבימוי של שיר גולדברג ויש שם אופציות לכל מיני תפקידים כולל לגלם גבר, מה שמאוד מאתגר אותי. אני יודעת שמדברים גם על ביצוע של 'הצוענים של יפו' של ניסים אלוני בשנה הבאה".

זוכרת שחנוך לוין אמר לי בהצלחה

טוקר נולדה ברחובות לשני הורים מדענים. בסביבות גיל 12, אז הגישה יחד עם צעירים נוספים את "בראש צעיר" בקול ישראל, החליטה ללמוד משחק. "רציתי להיות גם ממציאת פטנטים, טייסת, עיתונאית וגם להיות בקרקס. זה היה חלום גדול. מדענית לא, כי אמרו לי שאני מיועדת ל-3 יחידות מתמטיקה. מתלמה ילין החלום כבר לא השתנה". כבר בתיכון טוקר זכתה לעמוד מול מאות צופים בהצגה "רצח" של חנוך לוין שביים עמרי ניצן בקאמרי. "השתתפנו תלמידי המגמה לתיאטרון בסצנה האחרונה של ההצגה שהתרחשה כבר מאוחר בערב. זו היתה חוויה מאד מזככת ומפכחת עבורי", נזכרת טוקר בחיוך. "דמיינתי הרבה ניצוצות. ואז עמדתי מול החזרות הארוכות והסיזיפיות, ההסעות, העייפות. אני זוכרת שחנוך לוין הציץ לרגע בדלת ואמר 'בהצלחה'. נורא התרגשתי. אני זוכרת כשהוא נפטר זה היה יום אבל בכל בית ספר וגם בשבילי".

מיד לאחר הצבא נסעה טוקר לשנה לפריז כדי ללמוד צרפתית. בכדי להתקיים היא עבדה כאומנת. לפני ארבע שנים הגיעה הזדמנות מאוד קורצת עבור טוקר שסיימה שנתיים קודם לכן בית הספר למשחק- להחליף את אפרת בן צור ב"שונאים סיפור אהבה". טוקר לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים. גם במקרה "רווקה פלוס" של דובר קוסאשווילי נדרשה טוקר לתעוזה. היא גילמה את זהבה, רווקה בת 34, עוזרת גננת שאימה החולה בסרטן מבקשת ממנה ללדת לה נכד לפני שתלך לעולמה. סוכניה של מרינה מקסמיליאן בלומין החליטו שהתסריט שובניסטי והתפקיד קורבני מדי. טוקר סמכה על עצמה, העיזה וזכתה על התפקיד בפרס תא המבקרים בפסטיבל חיפה 2012. כיום יש לה תשוקה לגלם נשים של חנוך לוין, ניסים אלוני וגם לורקה אם אפשר. מתוך האהבה לפריז ולשפה הצרפתית צץ חלום רחוק יותר- לשחק יום אחד בקולנוע צרפתי. לא משונה שאת עוברת לחאן ומיד עושה צ'כוב ואחר כך גוגול? "בילדותי לא רציתי לשמוע רוסית, מחקתי אותה, והיא חזרה אלי בגשר. ועכשיו גם צ'כוב וגם גוגול. תמיד נהדר לעשות צ'כוב. בגלל ש'הצעת נישואין' הוא מחזה במערכה אחת מאוד דחוסה של 40 דקות, נדרש המון ריכוז. המחזה מאד מתומצת וההסלמה במצבים האבסורדיים, אליהן נקלעות שלוש הדמויות היא כה מהירה שאין זמן להתבשל. אני נכנסת ובום, מיד צוללת לדמותה של נטליה סטפנובנה, אישה בת 25 שהיא כמו סופת הוריקן"."למדתי ממונטה המון על אינטנסיביות במשחק". "2 קצרים וחתול" (צילום: ז'ראר אלון)

עד כמה את מרגישה קרובה לנטליה סטפנובנה?"היא מאוד לא אני. יש בה טמפרמנט רוסי חזק ובווליום גבוה. הכל אצלה מאד רגשי ויכול להתהפך בן רגע. אני חושבת שהתפקיד לוקח אותי למקום הרבה יותר מוקצן ואגרסיבי. מקומות שאני פחות מכירה מתוכי".

נראה שהיא תקועה באמצע בין התאווה לריב ומדון והצורך להתחתן? "הצורך הבסיסי שלה לה הוא להתאהב ולהתחתן, אבל היא לא יכולה להגיע אליו. כי בדרך יש כבוד, וריצוי האב ויש קטנוניות, ריבים, חישובים ואדמות. ובעצם היא לא יכלה לגשים את הצורך הכל כך חזק וטבעי שלה. כי היא נלחמת בעצמה בנוסף לכל".

סיפור הנישואין הוא לא מה שסיפרו לנו

שני המחזות הקצרים של צ'כוב מהן מורכבת "2 קצרים וחתול" מספרים סיפור דומה בשלבים שונים של החיים. בראשון מופיע לו לומוב (יואב היימן) גבר צעיר והיפוכונדר שמגיע לאחוזת ידידו צ'ובוקוב (יהויכין פרידלנדר) לבקש את ידי נטליה, בתו. העניינים מסתבכים בגלל ריב קשוח על חלקת אדמה קטנטונת. בסיפור השני, מגיע סמירנוב (דודו בן זאב), רווק כבן 40, לביתה של פופובה (עירית פשטן), אלמנה טרייה. סמירנוב מגיע לממש שטר חוב של הבעל המת, אך לאלמנה אין את הכסף. מכיוון שסמירנוב עומד לפני הוצאה לפועל הוא מחליט להסתגר אצלה עד שהרובלים יצוצו. ובעוד כולם נעים במהירות מבהילה, מהלך לו חתול רחוב (אריאל וולף) ולו שריטה עמוקה באפו.

"הוא כתב אותם בתחילת דרכו, לקראת דמדומי המאה ה-19", אומרת הבמאית ג'יטה מונטה. "צ'כוב הרגיש שקורה משהו בעולם. שמתחיל עידן חדש. החקלאות נגמרת ומתחילה התעשייה. אבל מה שבאמת מתחיל הוא עידן בו שולט ההיגיון והרגש דועך. ניגשתי לטקסט של צ'כוב ללא חרדת קודש שהיא בעיניי מיותרת לחלוטין. זה צ'כוב צעיר פיקח וממזר. אני חושבת שהחתול הוא במידה מסוימת צ'כוב עצמו שמביט עלינו מלמעלה. מדי פעם הוא צץ באדן החלון ואנו שומעים את היללה שלו, את אריית האהבה המטורפת שהיתה יכולה להתקיים לו האדם יכול היה לאהוב באמת. כלום לא השתנה. שים את הדמויות האלה כיום והם ממשיכות את צ'כוב מאותה נקודה. כמהים לאהוב ומוצאים עצמם רבים על אגו וכסף".

"הטקסט מלא באבסורד ואירוניה, דווקא משום שאלו סיטואציות מאד אנושיות", מוסיפה טוקר. "מה שבני האדם מוכנים לעבור בשביל האינטגריטי והכבוד. נטליה כמהה לאהוב והיא יכולה להגשים את זה רק במסגרת של נישואין, של חוזה, כמו בין מלכים ורוזנים, וכמו בין בעלי אדמות. היא לא יכולה לדמיין שאהבה וחוזה הנישואים ניתנים להפרדה". מה שבני האדם מוכנים לעבור בשביל האינטגריטי והכבוד. "2 קצרים וחתול":

כשחושבים על "רווקה פלוס", זו דמות שקצת מוכרת לך, לא? "שם הגיבורה בת 34 ואין לה שום עניין לעשות ילד או להתחתן. הלחץ הוא כביכול חיצוני מול הדמות של צ'כוב שאצלה הלחץ הוא פנימי. הסרט מראה איך הלחץ החיצוני מופנם אצלנו. למרות שנשים מפתחות כאן קריירה עצמאית גולת הכותרת בארץ היא להוכיח לכולם דרך הנישואים ודרך האימהות שאת חלק מהחברה. עם השנים והדרך שאני עוברת בחיי אני בעצמי מתפכחת. רואה במידה מסוימת שסיפור הנישואין הוא לא מה שסיפרו לנו".

איך העבודה עם במאית שהיא גם  שחקנית ותיקה כמו ג'יטה?"העבודה מאוד מפרה. היא יותר מבמאית עבורי, היא מורת דרך. זכיתי גם בפרטנרים נפלאים שלא יכולתי לבקש יותר. אני לומדת מן המסירות והמשמעת שיש לג'יטה לטקסט, למשחק. למדתי ממנה המון על אינטנסיביות במשחק, על תשומת לב לפרטים".

ניסית בעצמך להביא את הדמות של נטליה דרך היכרותך עם שפת המקור?"ביקשתי ממעצבת התפאורה והתלבושות (פולינה אדמוב) לשלוח לי לינקים לסרטים שילמדו אותי על רוח התקופה, הטיפוסים ואורח החיים שלהם ברוסיה של שלהי המאה ה-19. חפשתי ומצאתי גם לינקים לסרטי סטודנטים של תלמידים בתיכון. זה היה מרתק לראות את זה. לראות איך הם מתייחסים לקלאסיקה שלהם".

ממשיך לך הרומן עם הקולנוע."בקרוב יהיו השלמות לתפקיד ראשי שאני עושה בסרט 'לילה עוד לילה' שמביימת תמר ירום לצד צחי גראד ומיכאלה עשת. הוא מתרחש בפנסיון בירושלים בסט מדהים ביופיו. אני מגלמת את צילה או צילֶה (בסגול). היא ניצולת שואה שאיבדה את כל המשפחה שלה שם ויש לה בן זוג, מנפרד (גראד), שמאוד מסוכסך עם עצמו ורוצה להקים קרן להצלת שפת היידיש. היא בדיוק הקונטרה שלו והיא לא היא לא מוכנה לדבר יידיש, יידיש זה העבר. היה לי טבעי להתחבר לצילה. הורי דור שני והיתה לי משפחה שנספתה בשואה. יכולתי דרך הוריי וסבתי, שאיתה אני מדברת בהרבה שמחה יידיש כיום, להבין מה זה אומר להשאיר מאחוריך עבר; תמונות, רהיטים תכשיטים, היסטוריה פרטית שלמה".

מנין העיסוק הזה בעולם של אתמול? "ש לי משיכה לדמויות מפעם. אם  הייתי צריכה להיוולד מחדש, אז לבטח הייתי נולדת בתקופה אחרת. לפעמים אני מרגישה שאנחנו חיים בתקופה שאין בה עומק. הכל מצטצמם- השפה, הרבדים הרגשיים. ודווקא בתהליכים ארוכים כמו חזרות להצגת תיאטרון, אפשר לחזור לחיפוש האמיתי. אני מוצאת את עצמי מתגעגעת למקומות שלא הייתי בהם".

ומלבד משחק?"יום אחד משחק לא יוכל להיות כל חיי. אני כותבת, אבל אני עדיין לא מרגישה שדברים הבשילו".» "2 קצרים וחתול" - 11.5,  21:00, החאן

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ