עידו תדמור: "כשאתה נכנס לתפקיד כזה יש תומכים ויש מלעיזים" - תיאטרון - הארץ

עידו תדמור: "כשאתה נכנס לתפקיד כזה יש תומכים ויש מלעיזים"

לקראת פסטיבל האביב הבינלאומי 2013 תדמור, היועץ האומנותי של הפסטיבל, מספר על המינוי למנהלו של הבלט הישראלי, על שיתוף הפעולה בין להקת היהודים והבלט ועל מופעי המחול שמגיעים מכל רחבי תבל עד לראשון לציון

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שרון מגנזי

עידו תדמור ואלי גרינפלד, נבחרו להיות היועצים האומנותיים של פסטיבל האביב הבינלאומי 2013בראשון לציון שיתקיים בין ה-2.5-11.5. תדמור מצליח להגשים חלומות על הבמה עם מופעי מחול שפורצים גבולות, שמחברים קצוות ומבטאים את האג'נדה שלו כמנהל הטרי של להקת הבלט הישראלי – להביא את הבלט הקלאסי לפרונט העולמי. את התשוקה שלו למחול תדמור מתרגם לחיבורים אומנותיים פנומנליים שמתמזגים על במה אחת בניצוחו, מפרגן לכולם גם למלעיזים ומזמין אותם לתת לו צ'אנס. לדבריו, המוטו שלו הוא לא אחר מאשר "להישאר בתנועה מתמדת". אירועים בראשון לציון - המדריך המלאעוד במדור מחול:» הצצה לבכורות של תל אביב דאנס 2013» יסמין גודר יוצרת על הגבול שבין מצחיק לטראגיאיך בא לידי ביטוי התפקיד שלך כיועץ האומנותי בתחום המחול בפסטיבל האביב בראשון לציון?"הייחוד של פסטיבל האביב בשלוש שנים האחרונות, מתבטא בזה שהוא מנסה להביא אל הבמה דברים חדשניים שלא עלו פה בארץ במקומות אחרים, ובעיקר מנסה למצוא שילובים מרתקים שהם לא קונבנציונליים. גם אם נעשו שילובים דומים להם, הם יראו או ישמעו על הבמה באופן שהם לא נעשו בשום מקום אחר בארץ.

"למשל, בשנה שעברה לקחתי את עמותת הכוריאוגרפים והעלנו מופע של שמונה כוריאוגרפים עם  יצירות שונות שנתנו עיבוד שהוא אינטרפטציה לשירים של רמי קליינשטיין וזאת הייתה הצלחה אדירה. בעקבות ההצלחה הזאת, העזתי ולקחתי השנה את הבלט הישראלי הקלאסי הכי רחוק, ואני מביא אותו במשולב עם היהודים- להקת רוק עם שירים בועטים, עם הקולות של אורית שחר וטום פטרובר, שהם  קולות עוצמתיים מאוד שמייצגים רוק מובהק- לבמה אחת".המופע של להקת היהודים עם להקת הבלט הישראלי הוא באמת חיבור בין שני קצוות ודווקא בשל כך הוא מעורר עניין.  "על פניו, זה נראה בלתי אפשרי, אבל דווקא הדיסוננס הזה יוצר מראה מרהיב ואפילו הייתי אומר מוגזם. הצוות שעובד עם להקת הבלט הישראלי במשך שנים אמרו לי, 'לא תיארנו לעצמנו שזה יעבוד בצורה כזו מושלמת כפי שזה עובד בחזרות ויעבוד גם על הבמה'. מעבר לעבודה על הנראות של הפרוייקט על בימת פסטיבל האביב, יש מטרה נוספת, חשובה לא פחות, להרחיב את הקהל של הבלט הישראלי, להצעיר אותו ובעצם לפרוט את המגבלה הזו של קהל שמזוהה עם הבלט, שמדבר בשפה אחרת. צריך גם להביא בחשבון שלהקת הבלט הישראלי מתנהלת מול מציאות ישראלית, שבה הלהקה צריכה להתפרנס ממכירת הופעות ומקהל רחב ולכן יש כל הזמן חשיבה, כיצד ניתן להרחיב ולגוון את הקהל ההומגוני שאפיין עד כה את הבלט הישראלי".המטרה: "להרחיב את הקהל של הבלט הישראלי, להצעיר אותו"(צילום: יח"צ להקת הבלט הישראלי)איך הגיבה להקת היהודים ליוזמה האומנותית הזאת?"להקת היהודים, מעבר למקצועיות והחדות יוצאת הדופן שמאפיינת אותה, יש בה אנושיות, פתיחות ואינטיליגנציה שאני מיד התחברתי אליהן. להקה שבאה מתוך רצון לחקור וללכת לכיוונים חדשים, מה שלא תמיד קיים אצל אומנים שמאמינים מאוד בדרך שלהם. פה נתקלתי באנשים מיוחדים במינם, שהם חלק מהתהליך במובן הכי עמוק של המילה. מנהלים שיחות, נמצאים בדיאלוג שוטף, דבר באמת נדיר. וזה הופך את הפרוייקט למיוחד לא רק ברמה המקצועית, אלא גם ברמה האנושית. עבורי, זה פשוט הגשמת חלום".אילו עוד מופעי מחול צפויים לנו בפסטיבל האביב?"בתחום המחול יש לנו עוד שלושה מופעים מעניינים מאוד. יש ערב גאלה שמזמין אל במה אחת תשע יצירות של רקדנים ויוצרים מהמובילים בעולם. כל יצירה מביאה נראות שונה לחלוטין, איכויות שונות של תנועה. יש לנו אורחים מהולנד, מספרד, מבוסניה, מקפריסין, מארה"ב ומישראל כמובן, שיוצרים מגוון רחב ובינלאומי של רקדנים ויוצרים. יש ערב אחר של הלהקה הלאומית של אנגולה עם שבעה רקדנים מאפריקה שמביאים לבמה חיבור מעניין בין המחול המודרני וריקודים שבטיים. יש לנו גם להקה של עשרה רקדנים גברים מספרד שמביאים איתם את ההארד-קור של הריקוד הספרדי הגברי עם מקצבים מרתקים ומטורפים אפילו, רוויים בהמון כח ועוצמה. כך שיש לנו בעצם ארבעה מופעים ייחודיים ביותר בתחום המחול, שיוצרים ערב רב של סגנונות מחול. מהמוסיקה הקלאסית דרך מוסיקת הפאדו שמגיעה מפורטוגל, השירה היוונית, סולנים מהאופרה של ווינה ועוד."אפשר בהחלט לומר שלעומת פסטיבלי האביב בשנים האחרונות, הפסטיבל השנה הוא המעניין ביותר מבחינת הגיוון שלו והוא לחלוטין הפסטיבל המעניין ביותר שגם קיים בארץ".תופיע בפסטיבל האביב הבילאומי 2013. להקת המחול המודרני הלאומית של אנגולה (צילום: יח"צ)

יש מבחינתך משמעות לכך שפסטיבל האביב מתקיים בראשון לציון, או שהחיבור שלך למקום הוא מקרי?"ראשון לציון נחשבת היום לאחת הערים המתקדמות ביותר מבחינה תרבותית, ברמת הנגישות לאומנות ולמחקר על מה שמתרחש בעולם. אני לא חושב שהייתי מתחבר לכל פסטיבל ולכל עיר.  קודם כל יש בה היכל תרבות שהוא אחד היפים והפעילים בארץ, אולם מופלא עם פעילות ענפה בצורה בלתי רגילה. בנוסף, מצאתי שיש פה רצון אמיתי לחקור ולהביא אל העיר הזאת פרוייקטים חדשניים, אחרים בכלל ואחרים גם ממה שמתקיימים בתל אביב. מבחינת מחול, בראשון לציון יש לפחות שישה או שבעה אולמות - סטודיו ומגמות מחול פעילות מאוד מהמובילות בארץ. השילוב הזה של כל מיני סוגי אומנות, מעניק לראשון לציון אור אחר ממה שאני רגיל לראות בערים אחרות. נוצר לי חיבור אישי ומיוחד לעיר הזאת".התמנית לאחרונה למנהל האומנותי של להקת הבלט הישראלי, איך אתה מרגיש לגבי המינוי הזה? האם זה שיא מבחינתך בקריירה?"אני נרגש ונפעם מאוד, כי הייתי מועמד מול מועמדים אחרים מוערכים מאוד, אז אני כמובן שמח ומודה מקרב לב על הבחירה. אני לעולם לא רואה תקופה כזו או אחרת כשיא או ככישלון, אני חושב שזה עוד שלב בתהליך, גם ברמה האישית וגם בתרומתי לעולם המחול הישראלי, שאני חלק ממנו כבר 32 שנה. בצד ההתרגשות הגדולה, אני לא נמצא באיזו אופוריה, אלא דווקא בתחושה של מיקוד משמעותי, של מה צריך לעשות כרגע עם הלהקה , לאן צריך להוביל אותה". תדמור מוסיף ומספר "כשאתה נכנס לתפקיד כזה יש את התומכים ויש גם את המלעיזים. אז מהמלעיזים אני מבקש שיהיו מספיק הגונים כדי לתת את הזמן ואת הצ'אנס האמיתי כי יש פה חלון הזדמנות לעשות משהו לטובת המדינה והבלט הישראלי וכולנו זקוקים לתמיכה ולשילוב ידיים אמיתי. אני מצפה מהם לאותו הדבר. למרות ששמעתי דברים איומים שימפולסקי אמרה עליי, לאורך כל תהליך המינוי וגם כעת, אני באופן מובהק ואמיתי מפרגן לה כי אני לא מאמין בצרות עין. אני תמיד אכבד את פועלה כי בסופו של דבר אני מאמין שרק בפירגון אפשר להתקדם"."אני לא מאמין בצרות עין" (צילום: תומר אפלבאום)מה החזון שלך ללהקה?"כמובן שלהקת הבלט הישראלי תישאר בבסיסה להקה שנשענת על הבלט הקלאסי, אנו נרצה להעצים ולהאדיר את כל התחום של הבלט הקלאסי בארץ שלצערי הרב, היה בשנים האחרונות בקיפאון משמעותי. נרצה להרחיב את הגבולות, גם של הטכניקה, גם של הנראות, גם של האסתטיקה של הבלט הקלאסי ולהשקיע רבות בהרחבת היכולות של הרקדנים שאיתם אנחנו עובדים.במקביל, אנחנו נשאף כמובן להביא לרפרטואר של הלהקה עבודות יותר ניאו-קלאסיות שנוגעות גם בתחום של המחול העכשווי, נפעל להקים בית ספר, עם מיטב מורי המחול שקיימים בארץ כמו בית הספר שהיה לפני שנים ונסגר. זה עניין מהותי, כי בעיניי, להקה בלי בית ספר אין לה עתיד וחשוב לי לקדם גם את הנושא הזה".מה דעתך על סצינת המחול כיום בארץ? מה כוונתך לשנות או לשפר כמנהל האומנותי של הבלט הישראלי?"ב 10-15 שנים האחרונות המחול העכשווי התפתח באופן בולט והפך להיות השגריר הטוב ביותר שיש לישראל בעולם ואני חלק מזה. אני נוסע ומסייר בפסטיבלים החשובים ביותר בעולם. וכמוני גם להקת בת שבע בניהולו של אוהד נהרין ולהקת ענבל פינטו ויש עוד כמה וכמה שעושים זאת בצורה הדוקה ומכבדת. לצערי הבלט הקלאסי הידלדל מאוד בשנים האחרונות ואם יש מקום לשיפור זה דווקא במקום הזה- להביא את הבלט הקלאסי, באמצעות להקת הבלט הישראלי, אל הפרונט העולמי. אין שום סיבה שהבלט הקלאסי לא יגשים את מה שעשה המחול העכשווי שפרץ את הדרך ואת הגבולות של עצמו. זה צריך להיעשות עם הרבה מחשבה ולא במטה קסם, השינוי לא יקרה ביום יומיים וגם לא בשנה.אני מבחינתי אעשה את כל הניתן דרך הקשרים הבינלאומיים שלי וגם הקשרים שלי בארץ מול הממסד".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ