"בית ספר למוזיקה", לפניך: הילדים של מקהלת מורן מופיעים בכל העולם

מקהלת מורן קיימת כבר מ-1986, והילדים מתחילים לשיר בה מגיל חמש. השבוע היא מעלה ערב גאלה מיוחד במוזיאון תל אביב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

"המקהלה היא פרויקט החיים שלי. יצרתי אותה לפני 26 שנה מתוך אהבה ענקית לשירה, בעיקר לשירת ילדים. הייתי מורה למוזיקה, וגיליתי ששירה נותנת לילדים כלים מדהימים לחיים כמו סובלנות, הקשבה עמוקה, רגישות זה לזה ולבני אדם באשר הם. דברים שהם הרבה מעבר להבעה. וכשהשירה היא חלק מהרמוניה של מקהלה יש לה כוח מדהים – היא משפיעה גם על מי ששר וגם על מי שמאזין", כך מספרת נעמי פארן על מקהלת מורן, שהיא מנהלת מאז 1986. ביום ראשון הקרוב תעלה המקהלה ערב גאלה מיוחד במוזיאון תל אביב ובו יוצגו פירות העשייה המוזיקלית והחברתית של השנה האחרונה. למקהלה יצטרפו המנצח דוד זבה, הפסנתרנית אירית רוב־לוי, והזמרת זוכת "כוכב נולד" חגית יאסו. » ערב הגאלה של מקהלת מורן - כל הפרטים» סינגל ראשון לחגית יאסו בהפקת עברי לידר» דוד זבה: "התחשק לי לכתוב יצירה גדולה לילדים"מה פתאום מקהלת ילדים?"ילדים הם טבעיים. אין להם גבולות. ככל שתעוף יותר גבוה הילדים יעופו איתך, ואיתם אפשר לעוף הכי גבוה ולעשות בשירה ה־כל! פופ, קלאסי, כל הסגנונות. התחלנו ממקהלה אחת והיום יש ארבע קבוצות ובהן יותר מ־200 משתתפים. מתחילים לשיר בגיל חמש, והיום יש גם זמרים בני 35 ויותר. בערב במוזיאון תעלה קבוצה של ילדים שאליה יצטרפו קבוצות הורים, ששניים מהם יוצאי מקהלת הדור הראשון". מה אתם שרים?"הרפרטואר מגוון. החל מפולקלור ישראלי שמתאים לילדים ושירי ילדים בעיבודים מיוחדים כמו 'חמש שנים של מיכאל' ו'דני גיבור' ועד מיסות של שוברט ויצירות של מוצרט". הרפרטואר מגוון. מקהלת מורן בהופעה עם דיויד ברוזה:אז למעשה המצאת את "בית ספר למוזיקה"?"אפשר לומר. אני הקמתי את המקהלה ולפני כמה שנים יצרתי גג מקצועי שקראתי לו מרכז ווקאלי. הזמנתי מנצחים מהארץ ומעולם והכל מתקיים באולם קטן בבית יצחק".הילדים לומדים גם על היוצרים? "בהחלט. אנחנו נפגשים עם המלחינים והמעבדים. בעבר עשינו פרויקטים עם יוצרים שונים כמו שלמה גרוניך ודוד ד'אור. אנחנו צוות של עשרה אנשים, כתבנו עיבודים למוזיקה קאמרית. הילדים שלנו יכולים לשיר גם רפרטואר עממי וגם מוזיקה קלאסית, ואנחנו מופיעים הרבה בעולם".קשה להופיע בעולם עם ילדים?"זה אחד התענוגות הגדולים. אני יוצאת עם משלחת בלי הורים. אנחנו עושים מפגשים עם מקהלות, ומקבלים אותנו באופן מדהים. המוזיקה הישראלית כובשת, ואנשים מתחברים לשירה הישראלית. אני ציונית גדולה ואני אוהבת את ישראל ואת התרבות הישראלית בכל לבי. אני גורמת למקהלות מכל העולם לבוא לישראל. אחד הפרויקטים שלנו הוא האופרה 'ברונדיבר', שנכתבה בגטו טרזינשטט בזמן השואה והועלתה שם על ידי מקהלת ילדים יהודים. ביצענו אותה בלייפציג עם מקהלה גרמנית, שהגיעה אחר כך לארץ להופיע איתנו כאן. גם מקהלת הבנים של פראג באה לארץ והופיעה איתנו בביצוע האופרה הזאת. האפקט של ביצוע כזה הוא אדיר".אתם לא רק שרים, אלא גם פועלים הרבה בתוך הקהילה."לפני כמה שנים הרגשתי שמיציתי את ההצלחות ואני צריכה לעשות משהו בעל משמעות. עשיתי תהליך ויצאתי עם חזון ענק, שאת כל המקהלות של מורן אני מחברת לתוך הקהילה. חיבור אמיתי – לא רק ללכת להופיע בפני ילדים חולים אלא לגרום להם לשיר איתנו. מתוך החזון הזה נולדו כמה פרויקטים. אנחנו שרים עם ילדים חולי סרטן בשניידר. שילבנו במקהלה קבוצת בנות מהעלייה האתיופית והיום יש לנו 18 זמרות בלהקה מהקבוצה הזו. האינטגרציה היא דרך השירה".זה עובד?"ילד שגדל בתוך התהליך לומד את השפה של קריאת התווים בתוך המקהלה, מפתח את השמיעה המוזיקלית שלו, והביחד הזה יוצר משהו משותף. יש לנו קבוצה של ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים. קשה להם לשיר כשהם קבוצה נפרדת. זה לא עובד. אבל אם לוקחים קבוצה כזו ומשלבים אותה לתוך מקהלת מורן, זה עובד. יש לנו ילדים כאלה בני 12 עד 18, ואנחנו שרים יחד כבר שבע שנים".פעם היו המון מקהלות והיה גם כנס מקהלות ארצי. לאן זה נעלם?"זה לא נעלם. כנס המקהלות עבר לעכו, ואני מאמינה שזה יכול לעבוד כי יש הרבה מקהלות מכל העולם שרוצות לבוא. יש המון להקות וחבורות זמר, בכל פינה. יש אנשים שאוהבים לשיר. הם פחות נראים, כי עידן המקהלות עבר, אבל יש להם עולם ומלואו ואירועים בכל הארץ. במחוז המרכז למשל יש תוכנית למנצחי בתי ספר. מקהלות המחוז עושות סדנאות והופעות וידועות ברמתן הגבוהה". "משהו טוב קורה לכל ילד שנוגע בשירה". נעמי פארן (צילום: אורן זיו)איך אנחנו ביחס לעולם?"בעולם יש יותר, ולעתים אני מקנאה במקומות שיש בהם מסורת של שירה, כמו ארצות הברית. לעומת זאת כשבאנו לסין ב־1998 לא היה שם כלום, הזמינו מקהלות מכל העולם לכנס כדי להראות לסינים מה אפשר לעשות עם מקהלה. ומאז הם עפו גבוה - אנחנו מוזמנים שוב לסין ואין לי ספק שנראה שם דברים נהדרים ומעוררי קנאה".אתם מצליחים להחזיק מבחינה תקציבית?"כן. נכון ששום דבר לא קורה מעצמו, וזה חיפוש מתמיד אחד תקציבים. כדי לממש את כל מה שאני חולמת עליו, יש כל הזמן ריצה אחרי כסף. יש תמיכה אבל לדעתי צריכה להיות יותר. אני חושבת שלא מבינים את העשייה המיוחדת והרחבה שלנו, שתורמת לחברה הישראלית. כל כך הרבה ילדים עם החיבורים המיוחדים והשילוב של אוכלוסיות מיוחדות דרך השירה. משהו טוב קורה לכל ילד שנוגע בשירה".מאיפה הדרייב הזה?"מאהבה ענקית. אני מאמינה בדרך שלי. אני נהנית לראות את הילדים. אני כל פעם מתרגשת מחדש, פשוט מתרגשת. באתי עכשיו מחזרה לקראת המופע. יש לי ילדה שגדלה במקהלה והיום היא מורה לילדים חירשים. אנחנו נבצע את 'בין הצלילים' של יוחנן רזאל בעיבוד מדהים של צביקה שרף והיא תשיר בשפת הסימנים. הם שרים ולי בא לבכות מהתרגשות".ומה החלום?"להקים בית לשירה. זה החלום, ואני בדרך לשם. אני מאמינה שאצליח".

» מקול הלב - קונצרט חגיגי של מקהלת מורן. א' 10.2, 19:00. אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ