חנה לסלאו: "סטנדאפ היום זה כמו סקס - אין זמן למשחקים"

הקומיקאית רצתה לשתוק עד עליית מופע הסטנד־אפ החדש שלה במרץ הקרוב. אבל היא בכל זאת חנה לסלאו

מיכל גרוסברג, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכל גרוסברג, עכבר העיר

לסלאו לא נחה, שם המופע החדש שעליו עובדת בימים אלה חנה לסלאו, הוא גם תיאור לא רע של שיחה אופיינית איתה. בהתחלה היא מודיעה שהיא לא מעוניינת להתראיין כי המופע החדש שלה עולה רק עוד חודשיים, אבל בתוך דקות שטף הדיבור המוכר מתפרץ, עם נגיעות קומיות מתבקשות והרבה מאוד געגועים לפעם. לסלאו, בת 59 ולא מתביישת לדבר על זה, מילאה הרבה תפקידים בתרבות הישראלית בעשורים האחרונים, מהכוסית ההיא ב”גבעת חלפון”, דרך הופעות קטנות כגדולות בטראש טלוויזיוני מקומי והסתבכות בפרשת קוק משונה, ועד תפקידה כאם החורגת של בר רפאלי במחזמר “סינדרלה”. אבל המיין אישיו שלה היה תמיד הסטנד־אפ. גם הוא השתנה לא מעט במשך השנים. » לסלאו לא נחה - מועדי מופע» גורי אלפי בהופעה: לא טוב היות האדם לבדו» המדריך המלא לסטנד אפ הישראלי» תהיי שנונה ותצחיקי: הקומיקאיות הישראליות כאן כדי שיקשיבובסטנד־אפ של היום כבר אין סבתות זפטה ומנקות קלרה. את מתגעגעת?“בזמנו במופעים שלי היו תפאורה, תזמורת של חמישה נגנים וצוות מוזיקלי. היתה לי תזמורת לייב און סטייג’, זה לא כמו היום שאתה לוקח מיקרופון ושטיח, אז היה ממש פרודקשן. במופע ‘סקס, סמים וחנה לסלאו’, ב־1989, עשיתי סטנד־אפ על ההריון והלידה שלי, ושם התחלתי לדבר בגוף ראשון”.פלאשבק משנות ה-80. קלרה המנקה:למה בעצם עזבת את הדמויות?“בשנות ה־80 עדיין לא היתה מוכנות לסטנד־אפ ישיר בארץ, וגם אני עוד לא הייתי מוכנה לסטנד־אפ ישיר. אתה צריך להיות מאוד בשל. אחר כך, בתקופה של ‘סקס, שקרים וחנה לסלאו’, דורון נשר כבר התחיל את הסטנד־אפ שלו בצוותא, וגם וילוז’ני, אם אני לא טועה, במרתף העליון בבית ליסין. הוא עשה סטנד־אפ נהדר אז. ב־2005, ב‘החיים על פי לסלאו’, כבר עשיתי סטנד־אפ אישי ישיר, קצבי ואמיתי על המצב שנמצאתי בו אז”.

חבר’ה בגיל שלי גם המופע החדש שלה צפוי להיות סטנד־אפ אישי מאוד, שבמהלכו לסלאו עוברת דירה, אורזת את חפציה ומוצאת בארגזים את גלריית הדמויות שהולידה במהלך הקריירה, זיכרונות מהחתונות, מהגירושים, מהכישלונות ומההצלחות ואיך נראים החיים בגיל 59 כשההורים, הילדים והזוגיות מחוץ לתמונה. הקהל שלך השתנה?“הקהל שלי התבגר יחד איתי, יש לי קהל נאמן כבר שנים, ויש גם צעירים שמכירים אותי מ’תנוחי’ ומ'השיר שלנו’. התכנים במופעים מעניינים בעיקר חבר’ה בגיל שלי, אבל אני בהחלט רואה גם צעירים. לקהל שבסביבות הגיל שלי אין ממש סטנד־אפ והם מחפשים אותו. אני איתם בזוגיות מאוד מאוד ארוכה, אנחנו רצים למרחקים ארוכים. היתה תקופה שבאתי, כי קבענו – התאפרתי והסתדרתי, והקהל לא הגיע. אחר כך שאלו אותי למה שמנתי - כי אני הגעתי, אתם לא. מה אתם רוצים שאעשה? אכלתי!”.ומה לגבי מה שמחפש הקהל הצעיר?“לאנשים היום אין סבלנות. פעם המופע היה 55-50 דקות, ואז הפסקה. היום מופע הוא שעה, גג שעה ו־20. פעם קודם כל היו בונים מונולוג, אקספוזיציה, היום לא. אני לא חושבת שצריך רק להצחיק, להצחיק, להצחיק. הצופה צריך לצאת מהמופע עם ערך מוסף קטן. נדהמתי שב’צחוק מעבודה’ זה קודם כל פאנצ’ים, פאנצ’ים, פאנצ’ים, ורק אחר כך מסגרת רעועה. זה קצת כמו סקס היום – אין זמן למשחקים, דוך. חבל”.פעם קודם כל היו בונים מונולוג, אקספוזיציה. "החיים על פי לסלאו":הזמנים משתנים.“אני אומרת חבל. אין מה לעשות, גם אני השתניתי עם הזמן. הקצב אחר ואי אפשר להישאר תקוע מאחור”. יצא לך לראות סטנד־אפ של חבר’ה צעירים?“אני צריכה ללכת לראות קצת דברים, לא ראיתי באחרונה”. יש לך המלצות בשבילם?“פרקטיס, פרקטיס, פרקטיס. צריך לקפוץ למים, להעז, לתת לטיפות ככה להתגלגל בגב עד קו הישבן, אין דרך אחרת. את זווית הראייה מפתחים עם הזמן”.

קהל שבוי מצרי במבט לאחור, את ההשראה הסטנדאפיסטית שלה שאבה לסלאו ממופעי הסטנד־אפ של וופי גולדברג ורובין וויליאמס. היום, לואי הוא הקיק שלה, והמופע שהיא הכי מחכה לראות הוא זה של אורנה בנאי. קווי הדמיון בין המופע החדש של בנאי ובין “לסלאו לא נחה” ניכרים: בנאי משלבת במופע החדש בין ההתמודדות עם החיים כאם חד הורית ובין דמויות שביצעה לאורך השנים כמו לימור, טטיאנה הופמן וג’ודי ניר מוזס. פאנצ’ים, פאנצ’ים, פאנצ’ים. לסלאו ב"צחוק מהעבודה":מה הבדיחה שהכי מצחיקה אותך? “אני אוהבת בדיחות קצרות, לא אוהבת בדיחות ארוכות. בואי ניקח מהתפוצה שלי, מפולניות: אומרים לפולנייה אחת, 'בעלך נפטר'. היא אומרת 'מה פתאום! בעלי מת, אני נפטרתי'”. קרה לך שעלית להופיע ואנשים לא צחקו?“אין קהל לא מוכשר, הקהל תמיד מוכשר. קהל אוהב לצחוק, אין דבר כזה. אני אף פעם לא מאשימה את הקהל. אבל קרה לי פעם שהופעתי מול שבויים במלחמת יום כיפור בטעות, והם באמת לא צחקו”.מה?“לא הבנתי למה הם לא צוחקים, עד שגיליתי שהם מצרים שבויים! הם ישבו עם הידיים מאחורי הגב, ולא הבנתי למה הם שותקים. אני לא צוחקת, זה אמיתי לגמרי!”. » לסלאו לא נחה - 24-26 בפברואר, הבימה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ