ארוטיקה אמנותית: תמיר גינץ חוגג אהבה על הבמה

תמיר גינץ הפך את "כרמינה בורנה" לאורגיה שקורצת ל"עיניים עצומות לרווחה". הקהל מוזמן להצטרף

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

קרל אורף חיבר את הקנטטה "כרמינה בורנה" בשנת 1936, והיא מבוססת על 24 שירים שנכתבו על ידי נזירים במנזר בנדיקטבויירן בימי הביניים. "השירים עוסקים בסגידה למזון, לחיזור, ליין ולתענוגות הבשר. המוזיקה שלה אדירה, אבל לא הייתי מעז לגעת בה אם לא היו מזמינים אצלי יצירה על פיה", כך אומר תמיר גינץ, הכוריאוגרף שלקח את היצירה והפך אותה למופע מחול סוחף ויצרי. את המופע מעלים רקדני להקת קמע, שהקים גינץ לפני כעשור: ערן אבוקסיס, אנה פאולה אורפזה לופז, אלדר אלגרבלי, אייל גנון, ליאור חורב, אנה הרמון, לאורה ליפקו, שלומי מיארה, מייכן פולפר, אנא פרייפלד ויובל קסלר.גינץ, רקדן, כוריאוגרף ומורה למחול, היה כוריאוגרף הבית והמורה הראשי למחול בלהקת בת דור וייסד את מגמת המחול בבית הספר בליך. את קמע ייסד ב־2002 עם דניאלה שפירא. » כרמינה בורנה - מועדי מופע» סטטוס: ריקוד בקצב הפייסבוק» הכי קלאסי: 10 שאלות לתמיר גינץ"קראתי את המחזה המקורי ובחנתי עיבודים שונים שנעשו לו. רציתי להפוך את היצירה למשהו עכשווי ושונה והחלטתי שההופעה תהיה סוג של אורגיה, עם קריצה לסרט 'עיניים עצומות לרווחה'. אנחנו עוסקים בקבוצה של צעירים במאה ה־18 הנמצאים בנשף מסכות של החברה הגבוהה. כולם מגיעים מחופשים ולאט לאט הרקדנים מתפשטים – רגשית ופיזית - ונוצרים קשרי חיזור, אהבה ומערכות יחסים בין הזוגות. מתוך יחסים אלה עוברים אל הבמה האהבה, השמחה, התאווה והחשק של 'כרמינה בורנה'".בכוריאוגרפיה יש הרבה אינטימיות, יחסי אהבה. "כרמינה בורינה":בקפריסין העלית את המופע עם תזמורת ומקהלה. בעיבוד הנוכחי זה לא קיים."בעיבוד הנוכחי המוזיקה היא ביצוע מוקלט של התזמורת הסימפונית של לונדון והמקהלה שלה. מבחינת האיכויות שלו הוא מרנין נפש, וזו באמת חוויה אחרת לגמרי. הופעת הצפייה שונה. כשמופיעים עם מקהלה ותזמורת יש מתח ביניהן ובין הלהקה. בכוריאוגרפיה של המחול הזה יש הרבה אינטימיות, יחסי אהבה. כשהקהל נמצא במרחק נגיעה נוצר משהו אחר, הקהל שותף, אתה יכול להתחבר אליו".אתה מודע לכך שההתפשטות על הבמה חוסמת בפני קהל מסוים את העבודה שלך?"אני לא חושב ככה. אני מאמין שיש פלורליזם בתרבות ואמנות גם בקרב קהל חובש כיפה. בעבודה שלנו זה נעשה בצורה אסתטית מאוד, שמזכיר את העבודות של גדולי הציירים בתקופת הרנסנס, ואני לא חושב שזה צריך להיות חסם. המופע הוא לאנשים פלורליסטים שרוצים לקחת חלק בחגיגה של אהבה. לא מדובר בפורנוגרפיה, מדובר בארוטיקה אמנותית. יש לי עוד עבודות, ברובן אני עוסק ביחסים, באהבה ובמיניות. הנושא של 'כרמינה בורנה' הוא אהבת היצרים. זו היצירה עצמה – אי אפשר לעשות ממנה עבודה פוריטנית, והיצירה היא לא פרובוקטיבית ברמה שתלמידי תיכון לא יכולים לראות אותה".ספר על הקמת להקת קמע."הקמתי אותה עם דניאלה שפירא שותפתי. הייתי חלק מבת דור תל אביב, ובת דור באר שבע היה סניף של בית הספר התל אביבי. החלטתי להקים להקה חדשה במקום חדש מרוחק מהמרכז. בית הספר הכשיר רקדנים ברמה גבוהה, והיה מבנה מתאים, וכך הגעתי לבאר שבע לפני עשר שנים. השם קמע משלב בתוכו גם את המשמעות של סמל שמביא טוב, גם ראשי תיבות של קבוצת מחול עכשווי,  וגם יש לו ניחוח אוריינטלי שמתאים לנגב. אנחנו הלהקה הכי צומחת בארץ. מגיעים לכ־100 הופעות בשנה, ומדורגים כאחת הלהקות הקבועות המתוקצבות. יש לנו רקדנים במשרה מלאה ואנשי צוות. הבית שלנו הוא בבאר שבע, ויש בזה אמירה ומשמעות – לפתח את התרבות בנגב, להשאיר את הרקדנים הבוגרים בבית. מינהל התרבות שותף ותומך בנו, גם עיריית באר שבע והרשות לפיתוח הנגב".ניחוח אוריינטלי שמתאים לנגב. "כרמינה בורינה" (צילום: אבשלום לוי)ואיך מקבלים אתכם תושבי העיר?"בבאר שבע יש אוכלוסייה חזקה, וזו עיר שהיא באמת בירת הנגב. הלהקה מייצרת קשרי גומלין עם התושבים – כל הרקדנים שלנו מלמדים ביישובים בסביבה ואנחנו מפעילים גם בקרית גת וגם בקרית מלאכי את פרויקט 'נותנים במה', שיזמה השרה לימור לבנת, שמיועד להצמחת המחול. מרב ההופעות שלנו הן למעשה לא בבאר שבע אלא מסביב לה, ואנחנו עושים מאמצים להגדיל את הקהל הבאר שבעי שלנו". איך מחזיקים להקה כזו מהבחינה הכלכלית? "זו מלחמת קיום יומיומית גם של חיפוש משאבים וגם של הירתמות של כל העושים במלאכה. כשהקמנו את הלהקה עבדנו בהתנדבות מתוך רצון ליצור את הלהקה, ובכל מקרה אתה נדרש לעבוד שנתיים לפני שאתה יכול לבקש תמיכות. כל האנשים בצוות שלנו עושים כמה תפקידים ועובדים במשכורת רעב. מה שגורם לרקדנים לרקוד זה שהם מוכרחים לרקוד. הבחירה שלי לעסוק במקצוע הזה היא סוג של טירוף – מרתה גרהאם אמרה פעם שאם אתה שואל את עצמך למה לרקוד אז אל תרקוד. כלכלית קשה ללהקה לשאת על עצמה יותר מהפקה אחת בשנה. ההפקה האחרונה, שהיא מאוד מושקעת, הכניסה אותנו לגירעון גדול, אבל מצד שני היא חשפה אותנו בפני הרבה קהל". איזה עתיד אתה יכול להבטיח לתלמידים שלך?"ההבטחה היא שמבחינה אמנותית המחול בארץ בשיא. המחול הוא ענף הייצוא מספר אחת של התרבות הישראלית. להקות מופיעות בכל העולם, אנשים באים לכאן לרכוש הופעות. זו אמנות צעירה, עכשוויות ובועטת. אני חושב שעושים צעד קדימה. אני מקווה שהאמירה שלי תצא החוצה והפעילות של כל קברניטי המחול ופורום המחול שהוקם השנה תאפשר מחייה נאותה יותר לאמני המחול"."כוח היצירה חזק ממני". תמיר גינץ (צילום: דודו בכר)מה ההפקה הבאה שלך?"אנחנו עובדים על חגיגת העשור של הלהקה, שתשזור קטעים מיצירות שונות למוזיקה של מוצרט. זה אתגר גדול ואני מקווה שזו תהיה חגיגה לעיניים, לנפש וללהקה".עד מתי תרוץ?"אין יום שאני לא קם בבוקר ואומר לעצמי עכשיו אני מפסיק, עושה הסבה מקצועית. אבל כוח היצירה חזק ממני. זו אמנות שאני לא יכול בלעדיה, וגם אם אני שחוק אני כוריאוגרף בנשמתי, יום שאני לא יוצר בו אני יכול למות".

» כרמינה בורנה. ו' 4.1, 22:00. סוזן דלל. 120 שקל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ