"ממשורר ימני יכול לצאת ניצוץ של הומניזם"

מה הסיפור של משוררים לימין ישראל, תנועת השירה הלאומית־ציונית שהוקמה כאלטרנטיבה לבון טון התל אביבי השמאלני

נעם פרתום, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נעם פרתום, עכבר העיר

לצד ברנז’ת המשוררים המוכרת, המזוהה בעיקר עם ערכי השמאל, פועלים גם משוררים שמגדירים את עצמם כציוניים ולאומיים. אחד מהם, אדם דובז’ינסקי, משורר ופעיל חברתי, החליט לאגדם ולהקים אלטרנטיבה בדמות התנועה משוררים לימין ישראל. תנועה זו, שמגדירה את עצמה כלאומית־ציונית־פטריוטית, הוקמה לפני כשלושה חודשים והושקה באופן רשמי בתאריך הסמלי כ”ט בנובמבר. בינתיים מונה התנועה כבר יותר מ־60 משוררים, ובהשקה החגיגית שלה השתתפו אנשי ציבור דוגמת יהודה יפרח, מאיר עוזיאל, אלעזר שטרום, דינה אברמסון ורונן שובל.משוררים לימין ישראל פועלים לקידום השירה העברית במטרה לעורר את היצירה התרבותית הציונית, שלדידם הושתקה במשך שנים, וזאת באמצעות אתר אינטרנט, כינונו של כתב עת וארגון אירועי שירה. מאז הקמתה, סופגת התנועה לא מעט ביקורת, בין השאר, על כך שמדובר ב”אם תרצו של עולם השירה”. משוררים לימין ישראל דווקא מתעקשים להדגיש כי הם תנועה א־פוליטית שתכליתה לבטא רחשי אהבה לארץ ישראל דרך השירה העברית. לצד השאלה המתבקשת - האם מהותה של השירה אינה דווקא לבקר את הקונצנזוס ולהעמיד כנגדו מראה - אין להתווכח עם כך שתנועה כזו, על רקע הבון טון התל אביבי השמאלני, הינה תופעה תרבותית מעניינת שלוכדת משהו מרוח התקופה.“אנחנו תומכים בשיח הציבורי במדינה ומעוניינים לפרסם שירה ימנית ושמאלנית גם יחד”, אומרת עו”ד זהר נבות, דוברת התנועה, “נוצר הרושם שהשירה האנטי כיבושית השמאלנית היא השירה הרלוונטית היחידה, זו שהיא סקסית ומושכת לפרסום. ככה יוצא שלשירה שדווקא מקדמת את החלטות הממשלה ותומכת בפעילויות הצבא אין מקום”.“אחידות זה שעמום”. רועי צ'יקי ארד (צילום: דניאל צ'צ'יק)לדבריה, המצב משול להומואים שנמצאים בארון. “סביר להניח שיש כמות שווה של הומואים וסטרייטים, אבל אנחנו נחשפים לפחות הומואים בחברה כי משתיקים אותם וגורמים להם להתבייש בעצמם”, היא מסבירה, “אנחנו מקבלים לתנועה כל אחד, בהנחה שהוא כותב שירה איכותית וטובה ובתנאי שיהיה מוכן לתת לגיטימציה גם לשירה ימנית ויהיה מוכן להשמיע גם את קולם של משוררים שכותבים שירי אהבה למולדת מבלי להשמיץ, להדיר ולדכא אותם ולכנות אותם פשיסטים או ארכאיים”.“אני אמנם איש שמאל, אבל אני מפרגן לימנים ושמח שאופיר אקוניס, גיבור ‘אנרגיות טובות’, המחזה שהוצאנו, שעסק בניסיון שדידת תמלוגי הגז, הגיע לטקס ההקמה”, עוקץ רועי צ’יקי ארד, עורך “מעין” ואיש גרילה תרבות. “אחידות זה שעמום”, הוא מוסיף, “כל דבר שיוצר גיוון ואקשן הוא חיובי ושמח. אני אוהב מאוד יוצרים יפנים ימנים כמו יסונרי קאוובטה, שהיה בעד יפן הגדולה, וכמובן, את סלין ועזרא פאונד, שלא היו חברים בתנועת הנוער של מרצ. בכלל, קשה לי להבין משורר שלא אוגר נשק. חוץ מזה ששיר לא קוראים כמו פרוזה או כמו מאמר עיתונאי, כך שלפעמים נסתרת בו משמעות שמתנגדת לעמדת המשורר עצמו, ודווקא ממשורר ימני יכול לצאת ניצוץ של הומניזם ענק”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ