קברט נווה צדק: תל אביב הסוערת של שנות ה-20

אם נדמה לכם שבשנות ה־20 היה מעונב ומאופק, "קברט נוה צדק" ישמח להפתיע אתכם עם שפת הבוהמיינים המינית והבוטה

אייל מלובן, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל מלובן, עכבר העיר

מי שחושב שתל אביב של היום היא עיר ללא הפסקה, מומלץ לו לחזור בזמן אל שנות ה־20 וה־30 של העיר, אז נהגו תושביה להיפגש בבתי קפה, לשתות כוס תה מחוזק בוויסקי, לרקוד עד אור הבוקר ולעצב את דמותה ותרבותה של העיר החדשה. "מה שיפה במופע הוא המכלול שאתה מקבל – זה אירוע חווייתי של 360 מעלות – הקהל נכנס לבית, סופג את האווירה המיוחדת שלו, יש ארוחה ממטעמי התקופה, יש קטעים של השחקנים ואז יש את המופע, שהוא חוויה תיאטרלית בפני עצמה, למרות שהקהל יושב בסלון של בית. המופע מקיף אותך ואתה הופך לחלק ממנו", כך מתאר רועי שגב, שביים את המופע קברט נווה צדק, את החוויה שיצר. במופע משתתפים נוי הלפרין, בועז קונפורטי ויונתן פז בוגנים, ועל הפסנתר רועי שפיגלר. » קברט נווה צדק - מועדי מופעעוד במדור במה:» כשההיפ הופ הגיע לתיאטרון» שלומי קוריאט: "בחיים לא אשחק חתיך"שגב, בוגר תלמה ילין ובית צבי, שיחק בתיאטרון הרפרטוארי, בהצגות ילדים, בסדרות טלוויזיה  ("טירונות", "עספור") וביים הצגות רבות, בהן "פרח של אגדה" ו"שכנים".מאיפה נולד הרעיון ל"קברט נוה צדק"?"פנתה אלי גלי מינץ בבקשה לעשות מופע של שירי שנות ה־20, ובתשוקה הגדולה שלה לנושא היא סחפה אותי ויצאנו לדרך. למרות הנוסטלגיה, לא הכרתי את שנות ה־20 וה־30, אבל נסחפתי לתוך הפרויקט. הדבר המרתק היה קודם כל התחקיר. צללנו לתוך התקופה ולמדנו אותה, הוצפנו בחומרים כתובים והבנתי שזו היתה תקופה שבה עיצבו את התרבות שלנו. אנחנו התל אביבים חושבים שהמצאנו את העיר, אבל מתברר שאז החיים היו לא פחות סוערים ומלאים".היית צריך להתאים את המופע לבית רוקח. זה שונה מבימוי הצגה?"בית רוקח הוא מהבתים הראשונים של נוה צדק, ומלכתחילה ההצגה היתה מיועדת להתקיים בתוכו ונבנתה לממדי החללים שלו. כבמאי לפעמים דווקא אילוצים עוזרים לך – אתה יודע איך המקום נראה, כמה קהל יהיה ואיפה הוא יישב, איך השחקנים יכולים לעלות לבמה ולרדת ממנה. ההצגה אינטימית וקטנה יחסית, שלושה שחקנים ופסנתרן. היו אתגרים שנוצרו בגלל שהחלל קטן, למשל האיזון בין הפסנתר לשירה החיה".התל אביבים חושבים שהמצאנו את העיר. "קברט נווה צדק" (צילום: שמוליק מסוט)מה נושא המחזה?"הקברט מביא את סיפורו של בית קפה תל אביבי שבו יושבים שני מעצבי תרבות – אביגדור המאירי, שהקים את תיאטרון הקומקום, וברוך אגדתי, קולנוען ומייסד העדלאידע בתל אביב. הקהל מכיר את השמות האלה אבל לא יודע לשייך אותם לתקופה או מה בדיוק הם עשו. לבית הקפה מגיעה ג'יני, צעירה שעלתה מאמריקה כדי להיות חלוצה, והיא זמרת שמאוד רוצה לשיר אבל רגילה לשיר באנגלית. ואנחנו הרי בתל אביב של שנות ה־20, שבה שרים בעברית".לפני כן ביימת בתיאטראות רפרטואריים ועל במות גדולות, לא קטן לביים מופע כזה?"ממש לא. מה שהדליק אותי היה יצירת החוויה הכוללת. האירוע קושר בין הבית המיוחד למטעמי התקופה, לקטעי המשחק והשירה – בעיני זה לא פחות מכל הצגה בתיאטרון הרפרטוארי".אתה עוסק במשחק ובבימוי בסוגי מדיה שונים. איך אתה מגדיר את עצמך? "אני שחקן בכל רמ"ח אברי. אני על הבמה מגיל צעיר – למדתי תיאטרון כבר בבית ספר יסודי, שיחקתי לאורך כל השנים בתיאטרון ובטלוויזיה. ואז, לפני כמה שנים, קיבלתי הצעה לביים הצגת ילדים. בימוי היה במקום החמישי או השישי בדברים שתיכננתי לעשות, אבל החלטתי לנסות. אני מודה שזה היה אירוע רוחני. ברגע שהתיישבתי על כיסא הבמאי הרגשתי בבית. כבמאי יש לך פרספקטיבה עצומה על כל הדבר, ויכולת ביטוי אישית שאתה לא תמיד יכול להביא כשחקן. החומרים האישיים שאתה נותן מעצמך עצומים. מאז שהתחלתי לביים אני משחק פחות, ואם תשאל אותי מה אני עושה, אני אומר ומרגיש שאני במאי, ומעדיף לביים על כל תפקיד שיוצע לי כשחקן".איך עובד הדיאלוג עם השחקנים?"כשחקן לשעבר וכמי שחונך כשחקן יש לי דרך לדבר עם שחקנים. אני מבין אותם, אני מבין איזה הנחיות הם צריכים". אני שחקן בכל רמ"ח אברי. רועי רגב (צילום: עודד מרום)החומרים והשפה של שנות ה־20 הם לא בעברית פשוטה ומדוברת. איך אתה הופך את זה לחוויה שאנשים יתחברו אליה?"עד עכשיו הקהל שלנו הוא ברובו מבוגר, ואחת המטרות היא להביא קהל צעיר יותר. אני חייב לציין שכשקהל צעיר מגיע הוא מופתע ומאוד נהנה. הצעירים מופתעים כמו שאני הייתי כשהתחלתי להיכנס לתקופה ולהבין מה היה כאן. חושבים שהכל היה מעונב ומאופק, הם בהלם מהמיניות ואפילו מהבוטות של שפת הבוהמיינים. השפה היא שפה ברורה ונהירה, ואל תשכח שגם היום יש הרבה צעירים ששרים שירים של משוררים קלאסיים והם בהחלט מבינים את השפה. הבאנו קטעים אותנטיים והכל מאוד בהיר וניתן לעיכול".ובכל זאת, הקהל הצעיר לא הולך לתיאטרון."אנחנו בין המקומות הראשונים בעולם בצפיית תיאטרון. ייתכן שיש שלב בחיים שבו צעירים הולכים פחות לתיאטרון, אבל אני חושב שיש הרבה תיאטראות שמצליחים להביא קהל צעיר על ידי מבצעים למקומות עבודה וכיוצא בזה. אני יודע שיהיה קשה להביא בן 25 לקברט, אבל אני יכול להבטיח לך שאם הוא יבוא הוא ייהנה".על איזה עוד פרויקטים אתה עובד?"ביימתי עכשיו ל־HOT תוכנית ילדים, זו פעם ראשונה שאני מביים לטלוויזיה. שלב החזרות וההכנה בטלוויזיה דומה לזה של התיאטרון. בטלוויזיה יש משהו יותר לחוץ של להנציח את הרגע, אבל זו היתה חוויה טובה מאוד. אני עומד לביים הצגת נוער לתיאטרון השעה. יש איזו סטיגמה על הצגות ילדים ונוער, אבל אני יכול להגיד לך שהן לא נופלות מהצגות התיאטרון הרפרטוארי. השחקנים, התאורה, המוזיקה, הצוות – הכל ברמה גבוהה מאוד, והילדים של היום מקבלים בבתי הספר תרבות מצוינת. העבודה מול ילדים היא חוויה בלתי נתפסת. זה קהל חם ואותנטי. נכון שהנוער שלנו ציני וקצר רוח, אבל כשאתה מצליח לתפוס את תשומת לבם, אין קהל כזה".

» קברט נווה צדק יום שישי ה-23.11 ויום שישי ה-30.11, 20:30. בית רוקח (רוקח 26), נוה צדק. 145 שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ