אגם הברבורים על הקרח: המופע המשונה של השנה - תיאטרון - הארץ

אגם הברבורים על הקרח: המופע המשונה של השנה

לא לגמרי בלט ולא לגמרי החלקה על הקרח - האימפרייל אייס סטארס הפכו את אגם הברבורים מיצירת אמנות למופע אקרובטיקה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
טל לוין, עכבר העיר

קשה להסביר בצורה ברורה מה התרחש אמש (שלישי) במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. מדובר היה ביצור כלאיים מוזר ותימהוני שביקש להידמות לבלט הקלאסי המפורסם "אגם הברבורים", אך הגיע עם כותרת המשנה "בלט על הקרח". לכאורה, החיבור היה אמור להיות פשוט. מצד אחד המוזיקה והשפה של הבלט, ומצד שני המהירות, הזרימה והאקרובטיקה של עולם ההחלקה על הקרח. אך כמו שקורה לא פעם בשעטנזים מעין אלה, להקת האימפרייל אייס סטארס העמידו מצג שהיה לא לכאן ולא לכאן, והעלה תהיות ושאלות לא רק על גבולותיו של הבלט, אלא גם על המקצוע המשונה הזה - החלקה על הקרח.

אגם הברבורים - בלט על הקרח

ואכן, אפשר שהמילה הטובה ביותר לתיאור המופע היא משונה. על הבמה הקטנה שעליה הונח משטח ההחלקה נפתחה המערכה הראשונה עם הרבה לחץ - כיצד יצליחו כל המחליקים להסתובב בחלל הזעיר הזה מבלי להתנגש האחד בשני? במידה מסוימת המתח סביב השאלה הזאת הצליח לשמור על סקרנות עד סוף המערכה השנייה. ואולי טוב שכך, כי מהרבה בחינות אחרות הכוריאוגרפיה של טוני מרסר לא הצליחה להביא בשורה - הן מבחינת התנועות הן מבחינת הקומפוזיציה.

זה ברבור זה? "אגם הברבורים על הקרח" (צילום: יח"צ)הסיפור הוא וריאציה (משונה) על העלילה המוכרת - בלחץ אימו הנסיך זיגפירד נאלץ להתארס לאישה שהוא לא אוהב, להלן אודיל, ביתו של המכשף. הוא אומלל ועצוב, והאם המודאגת שולחת אותו למסע ציד כדי להסיח את דעתו. וכך הוא מגיע לאגם קסום, בו הוא פוגש להקת ברבורות לבנות, ומתאהב באחת מהן - אודט - שקללת המכשף גזרה עליה להיות חצי אדם - חצי ברבור. המרפא לכל הצרות הללו הוא, איך לא, אהבת אמת. ביום הולדתו של זיגפירד מגיעים לארמון נסיכים ונסיכות מכל העולם, אך הוא מחפש בקהל רק את הברבורה הלבנה שלו. כזו ממאנת להגיע הוא מתבלבל, ומתחיל לרקוד עם אודיל היפהפייה. לאחר מאבקים, קרבות והחלטות אלטרואיסטיות האהובים הנכונים מתאחדים, והקללה מוסרת מעל אודט.

"אגם הברבורים על הקרח" (צילום: יח"צ)

את הביצוע אפשר לחלק לשניים - כלהקת בלט האימפרייל אייס סטארס לא חזקים מספיק. עבודת הידיים אצל הנשים בכלל, ואצל אולגה שרוטנקו המגלמת את אודט, לא הייתה אלגנטית וגמישה מספיק בפלג הגוף העליון. תנועות הנפנוף המאפיינות את כל כך את דמויות הברבורים בבלט הזה איבדו משהו מהחן שלהן. ולמרות שהמערכה השנייה הייתה היפה בבלט, וכללה דואט מרגש (ותעופה באוויר), המופע לא נשא את הפאתוס והרגש הדרושים. החלק השני של הביצוע הוא ההחלקה על הקרח, וגם כאן המחזה היה מעט משונה. ראשית בגלל הבמה הקטנה, שלא אפשרה לרקדנים לקבל את התנופה הראויה. שנית כי בסופו של יום ארסנל התנועות של המחליקים על הקרח הוא מוגבל בהרבה מאלה של רקדני הבלט. כתוצאה מכך המופע גלש אט אט מריקוד לאקרובטיקה, מאמנות לבידור.

בתמהיל הזה, חרף כמה פריימים מרהיבים (שלג שנופל מהשמיים, טבעת אש שנוצרת על הקרח), היופי הגדול של "אגם הברבורים" הלך לאיבוד. הקטע המפורסם שבו רוקדות יחד ארבע ברבורות, בצעדים קטנים ומדויקים, הפך לקומפוזיציה סתמית. הקהל אמנם קם על רגליו בהתרגשות, אך ככל הנראה יותר בגלל היכולות של הרקדנים להרים את הרקדניות במיני-פוזות ותרכובות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ