אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוהד קנולר: "להיות מוכר זה צרות של עשירים"

אוהד קנולר זונח את המסך ומתרכז בתיאטרון - בהצגה החדשה "גיבור הלובי", בה הוא מביא את האנשים הבלתי נראים לפרונט. רק אל תזכירו לו את המילה בגד ים כי הוא לא מוכן לשמוע

תגובות

 אוהד קנולר עובר ברחוב ליד חבורה של נערות צעירות. הן מזהות אותו, זה ברור, אבל אפילו הוא מופתע מאיפה. "התברר אחר כך ש'עץ הדומים תפוס', שבו שיחקתי בגיל 18, הוא תחנת תרבות משמעותית בחייהן", הוא מסביר. "הן פשוט זיהו אותי בתור 'יורק'! מבחינתן זה מה שאני. לא משנה מה עשיתי מאז. אתה עושה המון המון דברים ואף פעם לא מודע לאימפקט שלהם ולהשפעה. אתה אף פעם לא יודע מאיפה יזהו אותך". וברוך השם, יש הרבה מקומות לזהות מהם את קנולר. השחקן בן ה-38, שהפציע לראשונה על המסכים בתוכנית 'תופסים ראש' בנעוריו, הספיק בקריירה להטביע את חותמו בקולנוע ("יוסי וג'אגר", "הבועה" "הסיפור של יוסי"), בטלוויזיה ("אהבה זה כואב" "אפידורל", "סרוגים") ובתיאטרון ("כולם היו בני" "טייפ" "בגידה"). במקביל קנולר, הנחשב לשחקן רציני, מעמיק ואיכותי הוא פעיל מרכזי למען זכויות השחקנית ובישראל ואף מכהן כיו"ר הועד המנהל של ארגון שח"ם. עם זאת, הוא מקפיד לנהל הפרדה מוחלטת בין התפקיד המנהלי - ייצוגי לבין הקריירה שלו. כשהוא נשאל במהלך הראיון על הסכסוך הנוכחי בין ועד עובדי שח"ם לבין המנכ"ל על זכויות העובדים הוא מציין באסרטיביות שהוא "לא הולך להתייחס לזה. זה עניין פנים ארגוני לחלוטין. אני מתראיין אלייך כרגע כשחקן ולא כמנהל ארגון עובדים". גיבור הלובי - לכל הפרטים

האסרטיביות הקשוחה של קנולר תקבל בחודשים הקרובים חיזוק משמעותי על הבמה. בימים אלו הוא מוביל את ההצגה "גיבור הלובי" של תיאטרון חיפה, בבימוי של משה נאור, הוא מחזה אמריקאי שכתב המחזאי והתסריטאי קנת לונגרן ("כנופיות ניו יורק" "בואו נדבר על זה"). המחזה מתאר לילה של ארבעה גיבורי המעמד הנמוך – ג'ף, שומר הלובי שנואש לשפר ולתקן את חייו (נורמן עיסא – עבודה ערבית), נורמן (רון ריכטר), אחראי המשמרת של חברת האבטחה שהסתבך בצרה משפחתית, וצמד שוטרים שהביקור בלובי הוא חלק מסבב הלילה שלהם. השוטר ביל (קנולר), הוותיק והמהולל והחניכה שלו דון (אלמה דישי) שמעריצה-שוכבת - מתחרטת עם השותף ומנסה לנווט את דרכה בתוך החונטה הגברית השולטת במשטרה. "עבדתי כמה שנים באבטחה"  ההצגה, שמתחילה לרוץ בימים אלו, מעוררת התרגשות רבה בקנולר: "זו פעם ראשונה שמעלים הצגה של לונגרן בארץ", הוא מתוודה, "וזה מחזה יוצא דופן. הוא עוסק באנשים שאנחנו מגדירים כשקופים, שאולי אנחנו נפגשים איתם כל יום, אבל לא ממש מבחינים בהם. עבודה ועולם של מעמד נמוך יותר, של לובשי מדים שמזוהים כחלק מקבוצה ולא כיצורים אינדיבידואלים. אנחנו לפעמים שוכחים שיש גם להם צרות, בעיות אישיות, צרות. עולם רגשי משלהם".דישי, עיסא, קנולר וריכטר מאבטחים. מתוך "גיבור הלובי" (צילום: ז'ראר אלון)איך מתחברים רעיונית לדמויות הללו? "יצא לי לשחק שוטר, ולמרות שזו משטרת ניו יורק, הבסיס עדיין דומה. בנוסף עבדתי כמה שנים באבטחה, אז אני מכיר את התחושה הזו מקרוב, שאתה עומד בכניסה ולא רואים אותך, שאתה חלק מהנוף".

אתה אומר שלום היום לשומר בכניסה לקניון? "אני מאד משתדל. בואי נגיד שאני מאד מודע לזה".נראה שאתה מרגיש מאד בנוח עם התפקיד של 'ביל' למרות שהוא לא שוטר הוליוודי ומושלם. מה אתה אוהב בדמות שלו? "הוא שוטר אלים שמנסה להשליט את הרצון שלו בכוח, וכשאתה שחקן זה מאד כיף ומשחרר לשחק דמויות כאלו. מצד שני, מאד הזדהתי עם הדמות שלו. משהו בזהות שלו, בקבוצה שאליה הוא משייך את עצמו. שוטרים בעיניו הם ערבים אחד לשני, יש להם אחווה, הם מחפים אחד על השני. זה בילד אין בהגדרת הזהות שלהם וזה לא במקום להיות שוטר טוב. מבחינתו זו עבודת המשטרה בעיניו. אנחנו הטובים, אנחנו צריכים לשמור אחד על התחת של השני. תפקיד כזה נותן מקום גם לצדדים הפחות טובים שאתה מעדיף שלא יצאו בחיים שלך. זה משהו כיפי שאתה מביא לבמה". בהצגה, הכפופה לך ולמעשה המאהבת שלך היא אלמה דישי, שהיא כרגע התגלית החדשה בסצנת הליהוקים המקומית. זה השפיע על התפקיד, על החזרות? "לאלמה לא כתוב על המצח 'התגלית החדשה'. היא שחקנית מצוינת ומרשימה וזה מה שהיה לי חשוב. ההייפ לא מגיע לחדרי החזרות והטייטלים פחות משמעותיים. מה שכן, עבודה משותפת הופכת מהר מאד לאינטימית ויצא לי להכיר אותה ולהתרשם ממנה". "ההייפ לא מגיע לחדרי החזרות". צילום מאחורי הקלעים (צילום: אלמה דישי)עם איזו תחושה היית רוצה שהקהל ייצא מההצגה? "יש משהו במחזה שמתייחס לחמלה, בראייה מעמיקה יותר של אנשים, ההבנה שלכל אחד יש סיפור, שחשוב לו שישמעו אותו ויבחינו בו. זה הדבר המרכזי בהצגה מבחינתי, אני מקווה שלא יפספסו את זה". צרות של עשירים

בשנים האחרונות קנולר זנח מעט את המסך והתרכז בתיאטרון. נדמה שמי שהיה אורח קבוע ברשימת הליהוקים לדרמות-קומדיות ישראליות תל אביביות, עבר להתמקד בבמה. אם פעם היה דייר ארעי במדורי הרכילות והבידור (ותמיד נראה סובל מכל העניין), בשנים האחרונות תמונתו מפציעה לעיתים רחוקות וכמעט תמיד מלווה אותה התייחסות למשקלו, נושא חריג בעיתונות הבידור הישראלית כשמדובר בשחקנים ממין זכר. קנולר מודה שהתרחק מזרקורי הפלאשים והמסכים ("למרות שעשיתי קצת טלוויזיה"), ומעיד שהוא עומד עכשיו בפני שינוי נוסף שבו הוא מחפש לעצמו פרויקטים חדשים והוא אפילו כותב תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע שיחשפו בקרוב. "יש משהו במהות של המקצוע", הוא טוען, "שאתה מגלה שיש לך את כל האפשרויות, אבל אתה חייב גם ליזום בעצמך ולא להצטמצם למדיום אחד, כי אתה לא יודע איפה תשפיע. לחשוב שאני יכול להופיע באולם ולגעת במישהו אחד נגיעה משמעותית, זה מאד מספק. מבחינתי זה לא רק להעביר חוויה של הנאה, אלא גם מעורר משהו יותר עמוק".

מעכשיו אומרים שלום לשומר בכניסה. "גיבור הלובי" (צילום: ז'ראר אלון)זו אולי יכולה להיות חוויה משמעותית, אבל אז אתה מגיע הביתה ורואה שאחד ממדורי הרכילות שוב העלה תמונה שלך בבגד ים או מתייחס לשינוי המשקל שלך. איך מגשרים על הדיסוננס הזה? "להיות מוכר זה צרות של עשירים. זה כמו שיש מישהו עם המון המון כסף, אבל אתה אף פעם לא יודע אם זו שהתחתנה איתו התחתנה איתו בגלל שהוא עשיר או בגלל שהוא בן אדם מדהים. העובדה שיש לו כסף, היא חלק מזה שהוא איש מדהים. לקח לי זמן להבין את זה. שלהיות מוכר או מפורסם זה לא משהו נפרד או לא רלוונטי. זה חלק מהעניין וזה בסדר. אתה אמור לקבל את זה באהבה. לקח לי המון זמן לבטל את זה, שזה בסדר כשזה חלק מהדבר הזה שהוא אני. זה כן מפריע שמתייחסים למשקל שלך, אבל היי, זה המקצוע". לעוד פרטים - ההצגה "גיבור הלובי"

כתבות שאולי פספסתם

*#