רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נורמן עיסא: אוהב תיאטרון, שונא לעשות חזרות

מעריץ את אישתו, פורח על הבמה ולא יכול לסבול גזענות - השחקן נורמן עיסא רגע לפני העונה השנייה של "עבודה ערבית" ורגע לפני הצגה חדשה בתיאטרון חיפה

תגובות

את נורמן עיסא אתם מכירים וודאי כאמג'ד בסדרה המצויינת "עבודה ערבית". במוצ"ש הקרוב (17.7) תעלה סוף סוף העונה השנייה שלה. אבל עוד הרבה לפני כן, עיסא הוא שחקן תיאטרון ובמאי, שהופיע בהצגות ילדים ומבוגרים, ולוקח חלק בפרוייקטים רבים ומגוונים. בימים אלה, אתם גם יכולים לראות אותו משחק בהצגה "מי דואג לילד" שעלתה השבוע בתיאטרון חיפה. עיסא, חיפאי במקור, מתגורר היום ביפו, נשוי ואב לשלושה בנים. לכבוד המאורע, תפסנו אותו למשחק אסוציאציות קצר על משפחה, פרסום וגזענות. התוצאות לפניכםבמה: "מקום שאני פורח בו. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".

בימוי: "כש'משחק' פוגש את ה'דמיון' שפוגש את 'זה שמחליט'".

משחק: "המקצוע הכי אהוב עלי כי בו אני יכול להיות כל בעל מקצוע שבעולם".

חזרות: "אני שונא חזרות. אבל לא ניתן להגיע לתוצאה בלי לעבור את זה".

"מי דואג לילד": "הצגה חדשה שעלתה בתיאטרון חיפה, לראשונה בישראל. מחזה של תום סטופארד על שפיות, שיגעון והסתכלות על המציאות, במקרה זה ברוסיה הסובייטית. ההצגה מבוצעת בשילוב התזמורת הסימפונית רעננה. חוויה בלתי נשכחת שאני חלק ממנה".

"המכוער": "הצגה מאוד חכמה. זהו תיאטרון במיטבו, בעיני. בנוסף לזה אני הוא 'המכוער'".

תיאטרון חיפה: "תיאטרון הבית שלי, והמקום שמאפשר לי ליצור".

חיפה: "עיר הולדתי ומחוז זיכרונותי".

עיריית חיפה: "צריכה להשקיע יותר בתרבות ובדור הצעיר כדי שלא יעזבו את העיר היפה הזאת".

בית הגפן: "מקום שעבדתי בו לפני בית צבי, ושם גיליתי את אהבתי לתיאטרון".

בית צבי: "למדתי שם, ונהניתי בעיקר כשפגשתי בו את אהבת חיי – היום אשתי".  משפחה: "הדבר שקודם לתיאטרון ותופס את המקום הכי משמעותי בחיי. למשל, כשאני חוזר הביתה מיום ארוך ומתיש משפחתי היא הפינה הרגועה והשפויה שלי".

הצגות ילדים: "ילדים בעיני הם הקהל הכי אמין וכן שמסתכל על הדברים בראש נקי ממחשבות. בעיני להגיע לקהל ילדים הוא מבחן היצירתיות האמיתי, כי לכולנו יש בפנים ילד קטן אך לצערי רבים מאיתנו לא מקשיבים לו". התיאטרון הערבי־עברי ביפו: "בו אני מביים, משחק ומנהל את פסטיבל יפו הבינלאומי להצגות ילדים. המקום היחיד בארץ שעובד במתכונת כזאת של שתי קבוצות שחקנים - גם ערבים וגם יהודים".

כתיבה: "אשתי כותבת נהדר ואני מביים את ההצגות. כתבתי רק מחזה אחד, 'אח אח בום טראח', יחד עם חברי יואב בר לב וזו ההצגה שטיילנו איתה בפסטיבלים בעולם".

טלוויזיה: "'עבודה ערבית' היתה סדרה שהצליחה לכבוש את לב הצופה הישראלי, ואני מאוד גאה להיות חלק ממנה. לפני שלוש שנים שודרה העונה הראשונה וב־17 ליולי תתחיל העונה השנייה; וכבר חתמנו על עונה שלישית. מומלץ ביותר".

סייד קשוע: "חבר טוב, סופר ותסריטאי מחונן שעוד יגיע רחוק. בזכותו קיימת אמג'ד, הדמות הראשית ב'עבודה ערבית', אותה אני מגלם".

קולנוע: "עוצמתי, מפתה ומסקרן. חבל שבקולנוע הישראלי דמות הערבי סטריאוטיפית מדי ולא רבת פנים".

פרסים: "עם כל הצניעות, קיבלתי הרבה פרסים, ובהם על בימוי הצגת ילדים שבזכותה טיילתי בעולם, על בימוי ההצגה 'פשוטה', על משחק ב'ערבים רוקדים', במאי השנה במגזר הערבי, שחקן מצטיין בתיאטרון חיפה ועל בימוי ההצגה 'גלגולי גלגמש'".

דת: "מקור בעיה בעולם".

גזענות: "מרתיח ומעצבן אותי לפגוש גילויי גזענות כה רבים בארץ הקטנה שלנו. בדרך היצירה שלי אני מנסה לשנות, ולו במעט".

שכונות מעורבות: "מקום טבעי ולגיטימי בארץ. לא עושה מזה סיפור". » מי דואג לילד - מועדי הצגות

*#