ריקוד מטורף: מי עומד מאחורי פריחת המחול בבאר שבע?

להקת מחול חדשה, סדרת מופעים בינלאומיים במשכן לאמנויות הבמה, חיוב רקדנים לגור בעיר וחוגים לילדים - בשקט בשקט הפכה באר שבע לאחת הערים המסקרנות והפעילות בתחום המחול. תחקיר

דפנה יעקובוס רנצר, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דפנה יעקובוס רנצר, עכבר העיר

החלום להקים להקת מחול בבאר שבע דגדג במשך שנים לכוריאוגרף והיוצר אייל דדון בקצה אצבעותיו המפזזות. אבל זאת היתה שיחה אחת עם ראש העיר שדחפה אותו בסופו של דבר לעשות מעשה, להשקיע מכספו הפרטי ולהקים באפריל האחרון את להקת מחול סול. דדון, בוגר בית הספר בת דור באר שבע והלהקה הקיבוצית, צירף את החזון הפרטי שלו לאווירת התעוררות כללית של סצנת המחול בעיר הדרומית. "ב-2014 עלתה בבאר שבע בפעם הראשונה יצירה שלי ככאורוגרף, 'כשנגיע', וראש העיר, רוביק דנילוביץ', הגיע למופע", מספר דדון. "שיתפתי אותו בחלום שלי להקים להקה בעיר, ובחששות סביב העניין. הוא פשוט אמר לי: 'לך על זה. למה אתה מחכה?', וזה דירבן אותי פשוט לעשות. כשהתחלתי לפעול ולהקים את הלהקה הוא הפנה אותי לדדי אלופר שתכנן לפתוח תיאטרון בבאר שבע, ויחד אנחנו מקימים בית מחול חדש בעיר, שיהיה בית עבור הלהקה וישמש למופעים וחזרות. בנוסף, יהיו במקום פסטיבלי מחול ושיעורים פתוחים".» מדור במה של עכבר העיר» לוח הופעות מחול » עכבר באר שבע - המדריך לאירועי התרבות בעיר» מהבוקר ועד הלילה: יום טיול בבאר שבעבית המחול צפוי להיות מוכן רק בשנה הבאה, אך להקת מחול סול, הנקראת על שם סבתו של דדון כבר פועלת במלוא המרץ. בתחילת דצמבר התקיימה גאלה חגיגית למופע הראשון , "מכירת חיסול", והלהקה כבר התקבלה לפרויקט חשיפה בינלאומית בתל אביב. דדון כאמור גדל בבאר שבע, למד בבית הספר למחול המקומי בת דור ורקד בלהקת מחול קמע המקומית. כעת הוא מתכנן לשוב להתגורר בעיר, גם חברי הלהקה שלו, הרקדנים שון אולס, מדיסון הוק, יוקו הימזייק, סרג'יו דיאז ומוראד בואייאד אמורים לעבור. "בבאר שבע יש רק להקה מקצועית אחת, 'קמע', שהם נהדרים, אבל זה לא מספיק", הוא אומר. "חסרים עוד פרויקטים, לאו דוקא להקות. כל הכוריאוגרפים עוברים לתל אביב. למה הם לא עוברים לבאר שבע ויוצרים שם? המחייה יותר זולה וזו עיר מקסימה. ניתן להקים כאן אחלה מרכז מחול, וזה מה שאני עושה". מתוך חזרות המופע "מכירת חיסול":המופע החדש של להקת מחול סול מעביר ביקורת על עולם קפיטליסטי קיצוני, שבו הכל מוכוון שיווק ונועד למכירה. לדברי הכוריאוגרף המופעים הראשונים בבאר שבע של היצירה חשפו קהלים חדשים לסוג כזה של מחול מודרני, אבל עדיין לא במידה מספקת. "היו אנשים שראו את המופע ואמרו לי שזו הפעם הראשונה שהם רואים מופע מחול כזה", הוא אומר, "לתפיסתם, מחול זה 'אגם הברבורים'. המקסימום שהכירו היה אוהד נהרין, שעשו עליו סרט והוא מפורסם. השאיפה שלי היא לחשוף הרבה יותר אנשים בבאר שבע לסוג כזה של מחול. אני מרגיש שכן יש התעוררות בעיר, אבל הא צריכה עוד לגדול". בלט ההפתעות

עם משימת הבאת הקהלים לא מתמודד דדון לבד. למעשה, מי שעומל קשה בתוך הממסד הבאר שבעי כדי לחשוף קהלים למחול ולפתח את התחום בעיר הוא יאיר נגיד, ראש מנהל תרבות בחברת כיוונים (חברת בת של העירייה) ומנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה. נגיד הוא בעל חזון משלו עבור העיר, וכחלק ממנו החל להביא לבאר שבע מופעי מחול גדולים ומפורסמים – מהסוג שמגיע בדרך כלל רק לתל אביב. זאת במסגרת פריחה תרבותית כוללת בעיר, ושבתוכה אפשר לציין את תיאטרון באר שבע, מרכז הפרינג', העיר העתיקה, בית ספר גודמן ועוד.  "סדרת המחול שלנו במשכן לאמנויות צברה תאוצה עם השנים", הוא אומר, "התחלנו עם כמאה מנויים בלבד וכיום יש לנו כ-400. אנו מסבסדים כרטיסים לסטודנטים למחול המשלמים 50 ש"ח בלבד לכרטיס, הכל כדי לעודד קהל ולהנגיש את המחול, במיוחד לקהל הצעיר. מה שהפתיע אותי, היה העובדה שיש לנו קהל גדול דווקא לבלט". באמת? לבלט דווקא?"תגובה דומה לשלך היתה בעירייה. בתחילת דרכנו הגיע אלינו מופע של 'מפצח האגוזים', ועשיתי עסקה, שאולי לא הייתי צריך לעשות, חלוקת אחוזים של 80-20. הלכתי לקבל אישור בעירייה, ומישהו מהגזברות אמר לי: 'תגיד, אתה פסיכי? ב80-20 אתה נותן את האולם? לבלט?'. בסופו של דבר האולם היה סולד אאוט, עם 40 ממתינים לכרטיסים. אז החלטנו ללכת על סדרה רק של בלט, שקיימת מ-2011".  מה לגבי מחול מודרני? "התקדמנו יפה גם בתחום המחול המודרני. בהתחלה הגיעו אלינו רק להקות ישראליות, בהמשך התחילו להגיע אלינו הצעות ממופעי מחול מחו"ל כמו בלט היספניקו שהופיעו לא מזמן במשכן, או מופע המחול הגרמני 'אקווה'. יש גם להקות בלט מהעולם שמגיעות אלינו כמו בלט סנט פטרסבורג שהגיעו להופיע בתל אביב, ומלבד זאת יצאו רק פעם אחת למופע נוסף – במשכן בבאר שבע. גם הבלט הלאומי הסיני יגיע אלינו בינואר".  היישר מהמזרח. "שודד הים" של הבלט הלאומי הסיני (צילום: יח"צ)נגיד מגיע בעצמו מרקע במחול, ובצעירותו אף רקד ב"ביכורי העתים". כיום הוא שותף לשאיפה לפתח את התחום בעיר. בית המחול החדש יהיה תחת המטרייה של חברת כיוונים, כמו תיאטרון הפרינג' בעיר, שלא מזמן ערך שבוע מחול מיוחד, בו עלו יצירות של יוצרים באר שבעיים עצמאיים. "בחמש השנים האחרונות ממש מורגש שינוי דרמטי בכל הסצנה", אומרת מרב צימנד, מנכ"לית בית הספר למחול בת דור באר שבע ולהקת המחול קמע. "מורגשת מדיניות מצד העירייה, יש תקציבים ופועלים למען זה. אנחנו מרגישים את זה בשטח. יש הרבה מסגרות מחול בית ספריות והרבה חוגי מחול חדשים במתנ"סים מטעם חברת כיוונים. יש הרבה מאוד מסגרות מחול לנוער וצעירים. כחלק מההכרזה על באר שבע כמטרופולין של הדרום נבנות שכונות חדשות ואיתם מתנ"סים וחוגים חדשים. באר שבע מוצפת".  "כמנהל תרבות השאיפה שלנו היא לספק תשתיות ללהקות שהחותם שלהן יהיה באר שבע, אבל שיהיו להקות בינלאומיות מקצועיות", מוסיף נגיד. "שלא לדבר כמובן על להקות המחול הבית ספריות ולהקות החובבים, שזה ענף מאוד מפותח פה בבאר שבע. הרעיון הוא, בכל תחומי האמנות בעיר, הוא ליצור מסלול: חוגי מחול בבית ספר, לימודי מחול מקצועיים ולהקה מקצועית. לאפשר למי שמעוניין מסלול לעבודה במקצוע".שפה מיוחדת ושונה

תמיר גינץ, המנהל האמנותי ומקים להקת מחול קמע יחד עם דניאלה שפירא, חלם כבר ב-2002 לשנות את מפת המחול בעיר. אחד האמצעים לעשות זאת, כחלק מהחזון המקצועי, הוא לחייב את רקדני הלהקה לעבור להתגורר בבאר שבע. לפני שלוש שנים נפתח מרכז חדש ללהקה, הרחבה של בית הספר למחול בית דור, המהווה כיום את מרכז המחול הגדול בישראל. "כשהגענו להקים את הלהקה לא הייתה להקת מחול מקצועי בבאר שבע, ואנו פרצנו את הדרך", הוא אומר. "הרקדנים מחוייבים לגור כאן, וזה דבר מיוחד שיוצר אווירת משפחה. העובדה שאנחנו רחוקים מהמרכז מאפשרת לנו לבנות שפה מיוחדת ושונה".מה עדיין חסר בעיניך בסצנת המחול בעיר כיום?"התחום של המחול בבאר שבע היום במצב מעולה. יש המון מרכזי מחול עירונים ובתי סטודיו שעושים עבודה, שמגדלת נוער המתעניין במחול. מה שחסר לנו הם הכלים להנגיש את המחול יותר לקהל הרחב. אולי לסבסד הופעות או לעשות גם תכניות של מופעים מוסברים. צריך לעבוד עם הקהילה כדי להעמיק את המוכנות שלה לז'אנר הזה". להקת מחול קמע עושה כיום כ-90 הופעות בשנה ומסיירת גם לא מעט בפסטיבלים בחו"ל. המופעים העיקריים של הלהקה בימים אלה הם של היצירה "לא נודע" שיצר גינץ לצלילי מוזיקה מקורית של אבי בללי, ומופע לגיל הרך יותר שנקרא "חלום של צעצוע". בימים אלה עובדים בלהקה על יצירה חדשה. "אני מרגיש שיש יותר התרחשות בתחום המחול בשנים האחרונות", אומר גינץ. "אנחנו מעוררים את העיר, מגדלים פה קהל ומגדלים כשרונות. בהתחלה לא היה קהל למחול בבאר שבע, ולמופע הקרוב שלנו יגיעו 700 איש. גדלים אמנים וגדל קהל בבאר שבע, וזו חלק מהסיבה שאנחנו פה". לעורר את העיר. "לא נודע" של להקת קמע (צילום: כפיר בולוטין)חלום של מחול

אבל לא רק בשביל הקהל צריך להתאמץ. "יש הרבה רקדנים בישראל שמעדיפים להיות מלצרים בתל אביב, מאשר להיות רקדנים בלהקה שיושבת מחוצה לה, וזה חלק מעזות המצח של צעירים ישראלים", טוען גינץ. "כשאנחנו עושים אודישנים בחו"ל מגיעים מאות מכל העולם שיעזבו את ניו יורק, לונדון פריז וטוקיו כדי להגיע לפה. אנחנו בוחרים רקדנים שרוצים להיות מסורים, ולכן יש לנו גם רקדנים זרים שבונים ביתם בישראל ואפילו נשארים פה. אם הישראלים היו פחות מפונקים, היו לנו היו פחות זרים". הקושי בגיוס רקדנים בא לידי ביטוי גם בקושי להשאיר רקדנים שנולדו וגדלו בבאר שבע בעיר. "לרקדנים שגדלו כאן יש כל מיני אפשרויות", אומרת צימנד. "יש למשל בוגרים שאני מכירה שחזרו לדרום כמורים או כמפעילי חוגים. יש אצלנו מורים שבילדותם היו תלמידים פה בבית הספר. אני חושבת שיש לדרום היום הרבה להציע מבחינת העבודה, ומה שנקרא 'להתפרנס מזה'".מה בכל זאת הקשיים עבור הצעירים?"באר שבע היא עדיין לא תל אביב. חסרה לפעמים התפיסה של מה זה מחול מקצועי. כדי ללמוד אצלנו למשל נדרשת מחויבות הורית. ההורים חייבים להסיע, להציע נוכחות ולעזור ברגעי המשבר. זה לא פשוט. צריך להיות שאפתן. יש גם את המצב הבטחוני ואני חושבת שהסביבה שלנו מאתגרת יותר מהבחינה הזו. עם זאת, אני באמת חושבת שהמאמץ כיום בסצנת המחול ראוי להערכה". ודדון מסכם: "הייתי רוצה יותר התפתחות בתחום הפרינג', דברים כמו שיעורים פתוחים. אצלנו למשל בהלקה כל רקדן הוא שונה באופן חריג: יש רקדנים מתחומי ההיפ הופ, פילאטיס, גאגא, קלאסי. כולם שונים מאוד והשאיפה שלי היא שהם יובילו שיעורים פתוחים במרכז החדש. אנחנו רוצים לפתוח את התחום הזה בדרום. זה חלק מהחזון, וזה בהחלט אפשרי".  » עכבר באר שבע - המדריך לאירועי התרבות בעיר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ