אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגרסה האפלה לסינדרלה על פי להקת הבלט ביאריץ

נעליים שחורות שצפות באוויר, גברים במקום נשים והרבה הומור יחכו לכם בעיבוד החדש ל"סינדרלה" שיצר הכוריאוגרף עטור הפרסים, תיירי מלנדין, ללהקת הבלט הצרפתית. על מקורות ההשראה, סוד הקסם של האגדה והרצון לחדש - ראיון עם אחד שמעז

תגובות

בתולדות המחול יש מקום של כבוד ליצירות הבלט הקלאסיות הגדולות - "היפהפייה הנרדמת", "אגם הברבורים", "מפצח האגוזים" (כדוגמאות מייצגות) - אך גם לעיבודים המודרניים והפוסט-מודרניים שנעשו להן על ידי הכוריאוגרפים הגדולים של ימינו. חלק מהגרסאות החדשות אף זכו למעמד של יצירות מופת בזכות עצמן, לצד המקור שעליו נשענו. השבוע (16-20לפברואר) תגיע למשכן לאמנויות הבמה בתל אביב להקת בלט ביאריץ בניהולו של הכוריאוגרף עטור הפרסים, תיירי מלנדין, עם קלאסיקה נוספת - "סינדרלה" - בעיבוד חדש למוזיקה של סרגיי פרוקופייב שזכה לביקורות נלהבות בעולם. "סינדרלה" היא אחת מאגדות הילדים המוכרות והאהובות ביותר: היא התפרסמה תחילה בגרסאות כתובות, במיוחד אלו של שארל פרו מ-1697 ושל האחים גרים מ-1812, אך גם זכתה לעיבודים בימתיים רבים, ביניהם גם האופרה של ז'ול מסנה מ-1899.

את "סינדרלה" יצר מלנדין עבור לורן ברונה, מנהל האופרה המלכותית של ורסאי, שביקש גרסה חדשה בסגנון ניאו-קלאסי עכשווי. אך מלנדין לא הסתפק בעדכון שפת התנועה אלא ביקש להטמיע גם פרשנות אישית בסיפור, וסינדרלה שלו היא כוכב עולה בתחום המחול. "ניסיתי לפתח גישה אישית משלי, מודרנית במבנה אך קלאסית בלב", הוא מסביר, "יצרתי את סינדרלה שלי כמי שבורחת ממחשכי המציאות ומן האנושיות המדממת, מן הבורות ומן הטיפשות האנושית ובקיצור, כסיפור על ניסיון להתעלות מעל לרגיל והמקובל".

» סינדרלה - בלט מלאנדין ביאריץ - לכל הפרטים

» עכבר במה

» הצגות היום

Olivier Houeix

סיפור כלל אנושי

לסיפור סינדרלה יש מסורת ארוכה בתרבות המערבית, אך מה הופך אותה הסיפור לעל-זמני וקסום גם בימינו? לדעת מלנדין לסיפורה של סינדרלה מקום חשוב בנפש האנושית הקולקטיבית. "עלמה מדוכאת, הנעזרת בפיה הטובה שלה, שואפת למצוא אהבה ולהגשים את חלומה תוך שליחת מדכאיה לסופם המר. כל אדם יכול למצוא בסינדרלה השתקפות אישית משלו: ספק, כאב, דיכאון, תקווה וניסיון לפרוץ מן החושך אל האור. התגשמות החלום מסמל הגשמה עצמית", הוא מסביר.

קול ייחודי
Olivier Houeix

ל-"סינדרלה" כבלט יש מספר גרסאות חשובות כמו זו של רוטיסלב זכארוב מ-1945 וזו של מאגי מארין מ-1985 - האם הן היו נקודת התייחסות בתהליך העבודה על הגרסה שלך?

"העלילה, הגדושה בסמלים, סופרה אין ספור פעמים על הבמה ובמגוון הפקות בלט. הגרסה הראשונה של זכארוב, עבודה בשלוש מערכות, הועלתה על ידי תיאטרון הבולשוי במוסקבה ונועדה להיות מושא לפרשנויות רבות. מאגי מארין כמעט הגיעה לשלמות בגרסתה הנהדרת - בלט בעולם של בובות. התרשמתי מאוד והרגשתי אז כי לא אהיה מסוגל לבצע פרשנות חדשה ודחיתי הצעות לגרסה משלי. אבל ההצלחה של מאגי מרין לא היתה הסיבה היחידה להיסוס שלי; פרוקופייב חידש את המסורת של צ'ייקובסקי והלחין 'סינדרלה' כמו בלט קלאסי, אך עם וריאציות ודואטים ללהקה רבת משתתפים, מה שאילץ את הכוריאוגרף להשתמש בכ-30 רקדנים שלא היו בלהקתי".

Olivier Houeix

ובכל זאת בחרת לגרסה שלך את המוזיקה של פרוקופייב ולא צ'ייקובסקי - מה משך אותך בה?

"פרוקופייב ניחן בכישרונות מיוחדים בתחומי המיומנויות המוזיקליות, היה סטיריקן מעולה, מוזיקאי שנון, משורר רגיש ומתזמר מעולה. הוא ידע לנצל דיסוננסים ופולי-טונאליות (ריבוי של סולמות שונים בעת ובעונה אחת ע.ס) כשהוא עוטף אותם בהילה קונדסית ולעגנית. אף על פי כן, בתווים שלו אני מוצא תמיד יופי מרגש להפליא. הרבה פעמים המוזיקה שלו קרובה אלי משום שהיא משתקפת לי כמראה נאמנה להעדפותיי, ומצליחה לצייר תמונה פחות עגומה של נשמתי שלי".

עולם של ניגודים

האתגר ביצירת עיבודים חדשים ליצירות בלט קלאסיות (או קלאסיות-מודרניות) טמון, בין השאר, ביכולתו של הכוריאוגרף למצוא קול ייחודי שיבחין את הגרסה שלו מאחרות. יצירתו של מלנדין משקפת את הסגנון שכבר הפך לסימן ההיכר שלו - שפה תנועתית שנשענת על "אוצר המילים" והליטוש המוקפד של הבלט, אך משלבת גם אלמנטים ממחול מודרני ומחוות תיאטרליות. ויש גם קריצות של הומור, עוד אלמנט שמלנדין נוטה להשתמש בו: "אני אוהב לספר עלילה בתנועה אסתטית, שהיא במקורה קלאסית, ולכלול תמיד גם חיוך. אני מתייחס לעבודתי ברצינות, אך איני לוקח את עצמי כך". ביטוי מובהק של גישה זו ניתן לראות בבחירתו היצירתית של הכוריאוגרף ליישם היפוך מגדרי: האם החורגת ושתי בנותיה מגולמות על-ידי גברים קרחים שלבושים בתלבושות מלאות דמיון, ויוצרים סיטואציות מלאות הומור וסרקזם.

לעולם הזה שמתנדנד בין צחוק לאומללות יצרו מלנדין ומעצב התפאורה והתלבושות, חורחה גייארדו, מעטפת ויזואלית מרשימה שהופכת את הבמה לדמוית-חלום: השניים מצאו דרך להכפיל את מספר המשתתפים על-ידי בובות רוקדות על גלגלים שלבושות בשמלות שחורות יפיפיות, ויצרו תפאורה שמורכבת ממאות נעלי עקב שחורות שתלויות וצפות באוויר. הצבע השחור מכניס אל תוך האווירה הקסומה מימד מסוים של מסתורין ואפלוליות, וכך מעצים את איכויותיו של העולם הבימתי שבנה מלנדין כרווי בניגודים. הפיזור של הנעליים בכל חלקי הבמה הופך את ייעודה של סינדרלה לנוכח כל הזמן, ומעניק פרשנות חדשה לציטוט של הפילוסוף פרידריך ניטשה, שעורר בתיירי מלנדין את ניצוץ ההשראה ליצירה זו: "לאדם צריך שיהיה בתוכו גם כאוס כדי לברוא כוכב רוקד".

סינדרלה של בלט מלאנדין ביאריץ יוצג החל מה-16 בפברואר בתל אביב ובקרית מוצקין.

כתבות שאולי פספסתם

*#