בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחזאי אדוארד אלבי ביקש להשמיד לאחר מותו כתבים שלא השלים

המחזאי החשוב, שחיבר את "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" ומת אשתקד, התיר לשני האפוטרופוסים שמינה לקבוע אילו מהחומרים שהותיר אינם גמורים ולכן יש להשמידם. בין החומרים נמצאת גם טיוטת מחזהו האחרון, שאותו לא השלים

תגובות

אדוארד אלבי, המחזאי האמריקאי זוכה פרסי הטוני והפוליצר שמת בספטמבר האחרון בגיל 88, ביקש בצוואתו להשמיד את כל טיוטות כתביו שלא הספיק לסיים בחייו. פרטי צוואתו של אלבי, שלא הותיר אחריו קרובי משפחה, פורסמו אתמול (שלישי) ב"ניו יורק טיימס", אולם לא ברור כמה טיוטות הותיר אחריו המחזאי, שכתב בין השאר את "מי מפחד מווירג'יניה וולף?", ואם חלקן כבר הושמד.

אלבי בחר בשני חבריו, רואה החשבון ארנולד תורן והמעצב ויליאם כץ, לנהל את עיזבונו. "אני מנחה את האפוטרופוסים שלי להשמיד את כל הכתבים הלא גמורים, כולל כל העותקים הקשיחים, האלקטרוניים וכן את כל החומרים האחרים בפורמטים אחרים שאותם ניתן לשכפל או לשחזר, ולעשות זאת בהקדם האפשרי אחרי מותי", כתב המחזאי בצוואה. "עד להשמדתם, על האפוטרופוסים לטפל בחומרים בחשאיות מרבית כדי לוודא שאינם משוכפלים, כך שלא יהיו זמינים לצורכי מחקר, ביקורת או פרסום ברבים בכל צורה שהיא".

אדוארד אלבי ב-2012
אי־פי

הצוואה כוללת סעיף מעורפל המותיר בידי האפוטרופוסים את הסמכות לקבוע אילו מהחומרים שהותיר אלבי אינם גמורים ולכן יש להשמידם. סם רודי, ששימש דוברו של אלבי, מסר ל"ניו יורק טיימס" כי השניים אינם מעוניינים להגיב בסוגיה.

בין הכתבים הלא גמורים שיידרשו השניים להשמיד נמצאת טיוטת מחזהו האחרון של אלבי, “Laying an Egg”, העוסק באשה בגיל העמידה שנאבקת כדי להרות. המחזה תוכנן לעלות בתיאטרון סיגנאצ'ור באוף ברודוויי אולם נדחה פעמיים על ידי אלבי בטענה שכתיבתו טרם נשלמה. גם אם טיוטות המחזה אכן יושמדו, המפיקה אליזבת אירלנד מקאן אמרה ל"ניו יורק טיימס" כי ברשותה גרסה חלקית של המחזה. עם זאת, היא הוסיפה כי לא ברור אם אלבי סיים את העבודה על המחזה. לצד חוסר הוודאות בנוגע למספר הטיוטות שהותיר אלבי, לא ברור אם ביקש להשמיד בצוואתו גם את טיוטות מחזותיו שכן פורסמו במשך השנים.

רצונו של אלבי להשמיד את טיוטות כתביו לאחר מותו משייך אותו לקבוצה של יוצרים חשובים נוספים, שהבולט שבהם הוא הסופר פרנץ קפקא. בקהילת התיאטרון האמריקאית נשמעו חילוקי דעות נוכח הבקשה, אף שהאפוטרופסים הבהירו כי הצוואה תוצא לפועל. "כל פיסה קטנה שכותב כזה הותיר אחריו מספקת הצצה לתהליך היצירתי שלו", אמר ל"ניו יורק טיימס" פרופ' דייוויד איי. קרספי, נשיא עמותת אדוארד אלבי וחוקר מחזאות מאוניברסיטת מיזורי. לדבריו, "אני מאוכזב אך איני מופתע. אלבי הקפיד לשלוט באופן נוקשה בכתביו שהיו זמינים לציבור". מנגד, המחזאי זוכה הפוליצר דאג רייט, נשיא גילדת המחזאים האמריקאית, אמר כי הוא מבין את מידת הרגישות של טיוטות וחומרים לא גמורים אחרים בעבור כותבים. "הטיוטות הללו אינן רכוש הציבור", הדגיש, "הן שייכות למחבר ולו שמורה הזכות לחרוץ את גורלן".

חלק אחר בצוואה ימומש בסתיו הקרוב, כאשר יציע בית המכירות סותביס למכירה פומבית יותר מ–100 יצירות אמנות שאסף אלבי. לפי ההערכות, ההכנסות מהמכירה יעלו על תשעה מיליון דולרים והן יועברו לקרן על שמו של המחזאי.

במאי האחרון סירבו מנהלי עיזבונו של אלבי למכור את הזכויות על "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" לתיאטרון קטן בפורטלנד שבמדינת אורגון, לאחר שעודכנו כי במאי ההצגה ליהק שחקן שחור לגלם דמות שנכתבה כבלונדינית ובעלת עיניים כחולות. בהצגה, שתוכננה לעלות בספטמבר הקרוב בתיאטרון שובוקס בפורטלנד, בבימויו של מייקל סטריטר, נבחר השחקן דמיאן גטר לגלם את ניק, הפרופסור הצעיר לביולוגיה שמגיע יחד עם אשתו האני להתארח אצל בני הזוג מרתה וג'ורג'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו