אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרקדן האוטומטי: האם הרובוטים ישתלטו על המחול?

"הרובוטים הם חלק ממהפכה" אומרת הכוריאוגרפית בלנקה לי לקראת מופע המחול שלה, שיגיע לארץ באוקוטובר הקרוב וחוקר בצורה מאתגרת את מערכת היחסים בין בני האדם והמכונה

תגובות
Arnold Jerocki

"במובנים רבים הייתי צריכה ללמד את הרובוטים לרקוד כמו שלימדתי את הילדים שלי ללכת," מספרת הכוריאוגרפית הספרדייה בלנקה לי על יצירתה החדשה "רובוט" שתגיע למשכן לאמנויות הבמה בתל אביב במסגרת סדרת המחול (26-28 לאוקטובר). המופע, שנוצר ב-2013 לאחר שלוש שנות פיתוח ומחקר, משלב בין שמונה רקדנים לתזמורת מכאנית של כלי נגינה שמנגנים בעצמם, ולשבעה רובוטים קטנים ומואנשים. לכל הספקנים שתוהים האם רובוטים באמת יכולים לרקוד צפויה חוויה מפתיעה ומצחיקה שלא תשאיר אף אחד אדיש למכונות הקטנטנות והמתוקות הללו.    

» רובוט - בלנקה לי - לכל הפרטים
» עכבר במה
» הופעות מחול

את בלנקה לי, ילידת גרנדה, אפשר להגדיר כמכונה אנושית מהסוג המתוחכם והוורסטילי ביותר - היא רקדנית, כוריאוגרפית, שחקנית ובמאית קולנוע. עשייתה חולשת על פני תחומים רבים ומגוונים: קליפים, מיצבים במוזיאונים, סרטים דוקומנטריים ותצוגות אופנה. במסגרת זו שיתפה פעולה עם מוזיקאים בינלאומיים כמו ביונסה, קנייה ווסט ולהקת קולדפליי, ומעצבי-על כמו סטלה מקרתני וז'אן פול גוטייה. בנוסף, היא גם זכתה לעבוד עם הבמאי המוערך פדרו אלמודובר, חוויה אותה היא מגדירה "תענוג גדול ואחריות גדולה". אך בכל ההתנסויות והפרויקטים המחול הוא תמיד נקודת המוצא וכלי הביטוי המרכזי: "הריקוד הוא המוליך שלי, הוא הביא אותי לכאן, ואני מנסה להטמיע ריקוד בכל מה שאני עושה".       

לי קיבלה את הכשרתה במחול בניו יורק, שם למדה אצל מארתה גרהאם, אלווין איילי ופול סאנסארדו. את עבודתה המקצועית הראשונה יצרה עם הלהקה שהקימה במדריד עבור תערוכת Expo העולמית בסביליה ב-1992. שנה לאחר מכן ייסדה את "להקת המחול בלנקה לי" בפריז (שם היא פועלת עד היום), והריצה עימה למעלה מארבע עשרה תכניות מחול ברחבי העולם. למרות עשייתה הענפה, ואלי דווקא בגללה, לי מדגישה את אי השוויון המגדרי שעדיין שולט בתחום המחול והיצירה האמנותית בכלל: "אני האישה הכוריאוגרפית היחידה בצרפת שאינה נתמכת על-ידי הממשלה, בניגוד לגברים כוריאוגרפים. למעשה, כל הנשים שהחלו ליצור בדור שלי נעלמו כי לא הצליחו לשרוד. גם כשביימתי לקולנוע קרה מקרה שבו צלם קרא "קאט" לפני שאני רציתי להפסיק, וזה משהו שבחיים לא היה קורה לגבר".

Magali Bragard

עולם של אנשים ומכונות

את הרעיון למופע "רובוט" שאבה היוצרת מחיי היומיום בעולם בן-זמננו: "המהפכה הטכנולוגית ביססה צורות חדשות של תקשורת. ילדים גדלים היום במחשבה שהמחשבים היו שם תמיד. מבוגרים מתחילים לעבוד עם מחשבים כי הם חייבים. אם אתה לא מתחבר לעולם הזה, אתה נשאר ממודר," היא מסבירה, "אז התחלתי לחשוב איפה העולם יהיה בעוד עשרים שנה? הרובוטים הם כבר חלק מהחיים, הם מתפתחים ומשתכללים כל הזמן, ואולי עוד עשר שנים לכל אחד כבר יהיה רובוט בבית". למרות הנושא הרציני, המופע נושא אופי קליל וכולל הרבה סצנות היתוליות ורוויות בהומור, מימד שהיה חשוב ללי להביא לבמה: "כיוצרת, אני משתדלת להראות דברים בצורה חיובית גם כשאני עוסקת בנושאים כבדים. לא תמיד חייבים להביא תכנים עמוקים בדרך דרמטית. אנשים מבינים שהרובוטים הם חלק ממהפכה, ואני רוצה להראות שיש בזה גם צדדים חיוביים".

ברגע שהנושא הוגדר, החלה בלנקה לי לחפש את הרובוטים הנכונים לה ולמופע. כך הגיעה לקבוצת האמנים היפניים העכשוויים "מאיווה דנקי" (Maywa Denki) אשר יצרו עבורה תזמורת רובוטית הכוללת כלי נגינה שעשויים מפלסטיק, מתכת ועץ. הכלים מבוססים על כלי נגינה מסורתיים (בס, חליל ואפילו תוף ברזילאי), אך מעוצבים עם נגיעות אנושיות - מבנה דמוי גוף אנושי, כפפות בצורת כפות ידיים או כפתורים שיוצרים תווי פנים. הם מופעלים על-ידי בני אדם דרך מחשב בצורה מאד "low tech" ומעניקים חוויה מוזיקלית חדשה שכן הקהל שומע את הצליל הגולמי של האובייקטים השונים מנוגן בזמן אמת וביחס לכוריאוגרפיה שמבוצעת על הבמה. בהמשך הגיעה לי גם לחברת Alderbran Robotics הצרפתית שמפתחת רובוטים המכונים "Nao". כל רובוט מתנשא לגובה של חמישים ושמונה סנטימטרים ומצויד בכל טוב: סינתסייזר קולי, אורות לד, שתי מצלמות HD, ארבעה מיקרופונים ושני רמקולים היי פידליטי. הוא מכיל חיישני תנועה, ניחן ביכולת גבוהה לזיהוי קולי וחזותי וגם להימנעות ממכשולים.

פלאי (וקשיי) הטכנולוגיה

הרובוטים המואנשים תאמו לגמרי את החזון של בלנקה לי למופע: יש להם עשרים וחמישה מפרקים שמאפשרים תזוזה גדולה יותר מרובוטים רגילים, ובעיקר - הם יכולים לדמות תנועה אנושית ולכן הולכים, קמים לאחר שנופלים, מחזיקים חפצים ועוד. בנוסף, הם מתוכנתים כך שיוכלו לקיים אינטראקציה ברמה מאד גבוהה: הם דוברי שמונה שפות, טובים בעבודה על תנועות קטנות עם אנשים מבוגרים, ואפילו מצליחים לתקשר עם ילדים אוטיסטיים שמגיבים אליהם בצורה טובה יותר מאשר לבני אדם.

למרות התחכום, העבודה עם הרובוטים היתה הרבה יותר קשה ממה שחשבה היוצרת: "הייתי צריכה לקבל את זה שהמכונות אינן מושלמות. לכל טכנולוגיה יש מגבלות כך שצריך היה להבין איך יוצרים מתוך המגבלות," היא מספרת. "כבל מנותק אחד יכול להפיל מופע שלם והרובוטים גם מופעלים דרך wifi כך שאם אין תקשורת, הם מפסיקים לפעול. היו הרבה בעיות טכניות בתהליך: אחד הרובוטים נשרף, יד של רובוט אחר נשברה. בהתחלה הרקדנים היו מתוסכלים בגלל הקשיים הטכניים, אבל בסופו של דבר הבנו כולנו שהדרך היחידה שבה דברים יוכלו לעבוד היא אם הרקדנים יטפלו ברובוטים על הבמה, והם עושים זאת יחד עם טכנאים שנמצאים שם לכל אורך המופע".

יח"צ

רובוטים אנושיים וגופים מכאניים

המפגש בין הגוף האנושי לגוף הרובוטי מחולל (תרתי משמע) חוויה מאד מעניינת שבמידה רבה מעניקה למופע את הקסם שלו. רגע אחד כזה מתרחש כאשר הרובוט הראשון מוכנס לבמה על-ידי אחד הרקדנים: הוא יוצא מן הקופסה והשניים מתחילים לפסוע יחד באותו קצב. פתאום הרובוט נופל, הרקדן מסייע לו להתרומם ואף מוחא לו כפיים כשהוא מצליח, ובתגובה מושיט הרובוט את זרועותיו כדי לתת/לקבל חיבוק. בהמשך מתבונן הרובוט ברקדן שמבצע סדרה של רצפים תנועתיים המבוססים על הטכניקה הניאו-קלאסית, ובשלב מסוים יצטרף אליו ויפגין ביצועים משלו להנפות רגליים ולאחזקת הזרועות המוסכמת בפוזיציה החמישית (מנח מעוגל מעל הראש).

סצנות משעשעות אחרות מציגות את התנועה הרובוטית דווקא דרך גופם של הרקדנים: רגעים שבהם כל הלהקה נעה במהירות שצוברת תאוצה ולפתע נראים הרקדנים כאילו הם "תקועים" בתוך תנועות שחוזרות על עצמן בדומה למכונות שהתקלקלו; רקדנית שמפעילה רקדנים אחרים באמצעות ג'וי-סטיק ופקודות, ואפילו סדרן שחושב שאחד הרקדנים שקרסו מעייפות הוא פסולת אלקטרונית ומנסה לטאטא אותו החוצה.  

מעבר לצבעוניות ולמגניבות של המופע, אין ספק שאחד מהישגיה של בלנקה לי הוא ההעצמה של האנושיות שמתוכנתת ברובוטים באופן מלאכותי, הן דרך האינטראקציה שמקיימים איתם הרקדנים והן דרך הכוריאוגרפיה עצמה. בקטע שבו שבעת הרובוטים רוקדים יחדיו, למשל, מתרחשת לא פעם נפילה של אחד מהם (חלק מהנפילות מבוימות וחלק אכן ספונטניות), ומדהים לראות כיצד הם מתרוממים וכמו רקדנים "רגילים" מתבוננים לרגע על חבריהם כדי לראות אילו תנועות הם מבצעים על מנת להשתלב מחדש בכוריאוגרפיה. וכך, למעשה, כל הקאסט מספק את הסחורה - הרקדנים טכניקאים מצוינים, הרובוטים שובי לב, ובלנקה לי נותנת לנו הצצה אל העתיד שעוד רגע כנראה יהפוך להווה. כל זאת, מבלי לאבד לרגע את תשוקתה למחול של הגוף האנושי: "טכנולוגיה מאד מעניינת אותי, אך לעולם לא אוותר על העבודה עם רקדנים בני אדם". 

רובוט - בלנקה לי - יופיעו החל מה-26 באוקטובר במשכן לאמנויות הבמה, תל אביב.

כתבות שאולי פספסתם

*#