ההצגה "אי אפשר להרוג את היהודי הזה" זכתה בפסטיבל "ויקרא" למחזאות יהודית

המחזה של רפאל מילוא עמר מתרחש בשלהי מלחמת העולם השנייה ועוסק ביהודי שקם לתחייה בתאי הגזים ומכריז שאין יותר מקום בגן עדן. הוא יופק בתיאטרון היידישפיל

מיה אשרי
מיה אשרי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בן יוסיפוביץ (משמאל) ואוהד ובר בקריאה המומחזת של "אי אפשר להרוג את היהודי הזה"
בן יוסיפוביץ (משמאל) ואוהד ובר בקריאה המומחזת של "אי אפשר להרוג את היהודי הזה" צילום: לינה שניר נהרין

"אי אפשר להרוג את היהודי הזה", קומדיה שחורה מאת רפאל מילוא עמר המתרחשת בזמן השואה, היא הזוכה בפסטיבל "ויקרא" למחזאות יהודית צעירה שמארגן תיאטרון היידישפיל. הפסטיבל כלל קריאות מבוימות של חמישה מחזות חדשים מתוכם נבחר הזוכה, שיופק באחת ממסגרות התיאטרון. בוועדת השיפוט ישבו הפזמונאי יוסי גיספן, הבמאי והעיתונאי יונתן אסתרקין, והבמאית והתסריטאית מאיה שעיה.

מילוא עמר, בוגר בית צבי, הקים את תיאטרון "מסך" שם הוא מביים, כותב ומשחק. הוא כתב את "החוטם" ואת "פאלוס הקדוש", שגם ביים, ושניהם עלו בתיאטרון הבימה. את "סינדרלה" שכתב העלה בתיאטרון חיפה. "אי אפשר להרוג את היהודי הזה" מתרחש בשלהי מלחמת העולם השנייה ועוסק ביהודי שקם לתחייה בתאי הגזים ומכריז שאין יותר מקום בגן עדן. לאט לאט קמים לתחייה עוד ועוד יהודים, והנאצים מאבדים את עשתונותיהם. לינה שניר נהרין ביימה את ההפקה, גדי יער כתב את המוזיקה, והשתתפו בה שישה שחקנים.

יונתן אסתרקין, חבר צוות השופטים, הסביר מדוע תמך בזכיית ההפקה הזו. "מכל ההפקות שראינו, חשבתי שזה המחזה הכי מקורי מבחינת בשורת הכתיבה והייחודיות והחדשנות של הטקסט", אמר ל"הארץ". "היה בזה משהו רענן, ומבלי לדעת כלום על המחזאי — מצאתי שהיה בזה משהו צעיר וכיפי, כמו שאתה מצפה ממסגרת כזאת. זה היה מאוד מאוד מצחיק — לא לעתים קרובות אני צוחק בקול רם בתיאטרון — וזו היתה העבודה הכי מבוימת, הכי שלמה. היה כיף", סיכם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ