חצי שנה לאחר הטקס, זוכי פרס התיאטרון טרם קיבלו את הכסף

לפי עמותת פרס התיאטרון, משרד התרבות טרם העביר את מלוא כספי התמיכה בפרס - כ-80 אלף שקלים. תגובת המשרד: נעשים מאמצים להעברת הכספים השבוע

מיה אשרי
מיה אשרי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסי לוי, לאחר זכייתה בפרס אשתקד
אסי לוי, לאחר זכייתה בפרס אשתקדצילום: עופר וקנין
מיה אשרי
מיה אשרי

זוכי פרס התיאטרון לשנת 2018 עדיין לא קיבלו את כספי הזכייה שלהם, יותר מחצי שנה אחרי קיום הטקס. כל אחד מ–18 הזוכים בקטגוריות השונות בטקס, שנערך בתיאטרון הבימה ב–25 במאי 2018, אמור לקבל 5,000 שקלים עבור זכייתו — כך שעלויות הפרסים הן 80 אלף שקלים בסך הכל.

בעמותת פרס התיאטרון הסבירו כי משרד התרבות טרם העביר את מלוא כספי התמיכה בפרס — כ–200 אלף שקלים בשנה — אלא רק מקדמה של כ–80 אלף שקלים. לדברי יו"ר עמותת פרס התיאטרון איתמר גורביץ', "כמו כל שנה, גם הפעם המקדמה שימשה את העמותה כדי להפיק את טקס קבלת הפרסים עצמו". במשרד התרבות אומרים כי נעשים מאמצים לקדם את העברת הכסף כבר בשבוע הקרוב.

עוד הסביר גורביץ' כי כבר כמה שנים שהוא מנסה להביא לכך שאופן העברת כספי התמיכה ממשרד התרבות ייעשה כך שסכום התמיכה הכללי — כ–120 אלף שקלים — יופרד מהסכום שמוקדש לפרסים — בין 75 אלף ל–80 אלף שקלים, וזאת על מנת  שכספי הפרס יועברו אף הם כמה שיותר מוקדם. "הרעיון היה שבמעמד קבלת הפרס הזוכים יקבלו פיסלון וצ'ק. לצערי עד עכשיו לא צלחנו את הסידור הזה. במשרד התרבות רואים בפרסים חלק מהתמיכה הרגילה, ולכן צריך לחכות. היו שנים שקיבלנו את שאר הכסף בסביבות אוגוסט־ספטמבר, ובשנים האחרונות זה הפך להיות נובמבר־דצמבר".

רבקה מיכאלי וגילה אלמגור בטקס, היום
רבקה מיכאלי וגילה אלמגור במהלך הטקסצילום: עופר וקנין

לדברי אלי ביז'אווי, שזכה בפרס על התרגום שעשה למחזה "1984" ב"הבימה", מבירורים שערך נאמר גם לו כי העברת סכום הזכייה מתעכבת מאחר שמשרד התרבות טרם העביר בעצמו את מלוא הסכום לעמותה. ביז'אווי זכה בעבר פעמיים בפרס התיאטרון, ולדבריו מעולם לא חל עיכוב גדול כל כך בהעברת כספי הזכייה. "בפעם הראשונה זה הגיע אחרי כחודש, ובפעם השנייה זה לקח חודשיים־שלושה, אבל מעולם לא חצי שנה". בין הזוכים אשתקד ניתן למנות את השחקנים אסי לוי, דרור קרן ואלון דהן, והבמאי גלעד קימחי. 

ביז'אווי אף פירסם פוסט בפייסבוק האישי שלו בנושא. "נאה דורש משרד התרבות נאמנויות שונות ומשונות, נאה מקיים התחייבויותיו הבסיסיות — הרבה פחות", כתב שם. "בתקופה שבה יש תחושה שהמשרד עוסק בדברים שהם לאו דווקא ענייניים, דווקא בתחומים שהם הכי טכניים והכי ענייניים הוא לא שם", הוסיף ביז'אווי בשיחה עם "הארץ". "כשיש מוסד כזה שקיים זמן רב, ושאתה כמשרד מחוייב אליו אבל אתה לא מעביר את הכסף — יש פה מראה קטנה שמשקפת תופעה עקומה. יש משהו מעוות בלבוא ולדרוש מהאמנים כל מני נאמנויות, אבל לא לעמוד במחויבויות שלך".

תמיכות משרד התרבות מועברות על פי הנוהל בשתי פעימות עיקריות — מקדמה, ושארית סכום התמיכה לאחר שזה נקבע על ידי ועדת התמיכות. עד כה הועבר סכום המקדמה, כ–80 אלף שקלים לעמותת הפרס, ולפי משרד התרבות זהו יותר מ–40% מסכום התמיכה הכולל בעמותה מטעם המשרד. "יודגש, כי פרסי התיאטרון אינם הפקה של משרד התרבות והספורט אלא של עמותה ייעודית לנושא זה שכבר קיבלה מקדמה ועל פי הנוהל, יתרת התשלום ניתנת עד תום השנה, בכפוף לדיווחים", נמסר על ידי המשרד. "מכאן שהעמותה יכולה היתה להעביר כספי הפרס לזוכים".

יו"ר עמותת פרס התיאטרון איתמר גורביץ'. "צריך לחכות לכסף"
יו"ר עמותת פרס התיאטרון איתמר גורביץ'. "צריך לחכות לכסף"צילום: תומר אפלבאום

מה שסיבך ועיכב השנה את העברת הכסף עוד יותר היא בדיקת עומק של העמותה מטעם החשב הכללי באוצר שהתקיימה השנה. על פי הנהלים, ועדת התמיכות במשרד התרבות אמורה לדון בתוצאות ונתוני בדיקת עומק בכל מקרה שבדיקה כזו נעשית לפני שכספי תמיכה מועברים לעמותה. הבדיקה הסתיימה כמה חודשים לתוך 2018, ופגישה כזו טרם התקיימה. על פי משרד התרבות, "במהלך בדיקת עומק שנערכה עלו סוגיות שמחייבות דיון ובדיקה מעמיקה בהשתתפות חשבות המשרד והייעוץ המשפטי, טרם העברתה של יתרת התמיכה לעמותה. ככל שתנוח דעתם של היועצים המשפטים והחשבים מתשובות העמותה לסוגיות שעולות בדוח הביקורת, תקודם יתרת התמיכה במהלך השבוע הקרוב".

גורביץ' ציין כי הוא פנה אל משרד התרבות זמן קצר לאחר סיום בדיקת העומק והפציר באנשיו לקיים את הפגישה בהקדם, "כדי שזה לא יעכב את העברת הכסף. אבל זה לא קרה, וככה הגענו לכאן, אנחנו עדיין מחכים לישיבה כדי שהם יוכלו להעביר את הכסף. בכל מקרה האמירה שמהכסף שהועבר כמקדמות אפשר היה לשלם את הפרס — זה לעג לרש".

הצרות של פרס התיאטרון, המחולק מזה 23 שנים, לא הסתיימו בעיכובים בתמיכות. בשנים האחרונות פרשו שניים מהתאטרונים המייסדים — תיאטרון 'גשר' ו'היידישפיל — מהשתתפות בפרס התיאטרון, ובשנה שעברה הצטרף אליהם גם תיאטרון "הבימה", שהסביר את פרישתו במניעים כלכליים. כעת, אם כן, נותרו רק חמישה תיאטרונים רפרטואריים המשתתפים בטקס (הקאמרי, תיאטרון חיפה, בית ליסין, החאן, ובאר שבע) — ועל פי מקורות לפחות תיאטרון אחד נוסף שוקל לפרוש גם הוא, מה שמעמיד את קיום הטקס כולו בסכנה.

יתרה מזו, לאחר הטקס האחרון ופרישת "הבימה" גם שרת התרבות מירי רגב מתחה ביקורת חריפה על המתכונת שבה מתקיים הטקס, ואף הודיעה כי מינתה את יו"ר מועצת התרבות יגאל עמדי לגבש המלצות שיובילו לכך שבשנה הבאה יכלול בתוכו את כל התיאטרונים הרפרטואריים בכל הגדלים — 30 בסך הכל — ולא רק את שמונת הגדולים. "אני ערה לטענות כאלה ואחרות, שעלו מתיאטרון 'הבימה' ומאיגוד שח"ם על התנהלות ועדת הפרס ועל הרכבה", מסרה רגב. "טקס פרסי התיאטרון הישראלי חייב לכלול את כולם ולא רק את התיאטראות הגדולים. הגיעה העת לקריאת השכמה של מנהלי הפרס". עמדי היה אמור לפרסם את המלצותיו בנושא עד סוף חודש אוגוסט האחרון, אך ככל הידוע לא הועברו כל המלצות לאיש מהצדדים או התיאטרונים החברים בהנהלת הפרס. גם כעת נמנע משרד התרבות מלהגיב בנושא זה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ