"נמשיך את מורשתך: אם אין תרבות, נמות": יעקב אגמון הובא למנוחות

עשרות חברים ובני משפחה ליוו את מפיק התיאטרון יעקב אגמון בדרכו האחרונה. "אתה סיבת חיי", ספדה לו אשתו גילה אלמגור, וביקשה מהנוכחים להרים כוסית לזכרו. "הוא גיבור תרבות, והאדם הפרטי שאנחנו הכרנו היה גיבור על", הוסיפה נכדתו סופי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גילה אלמגור בהלוויית בעלה, יעקב אגמון, היום

תחת שמש חורפית ומגבלות הקורונה, הובא היום (חמישי) למנוחות המפיק ואיש התיאטרון יעקב (יענקל’ה) אגמון, שמת אתמול בגיל 91 כתוצאה מדלקת ריאות. עשרות בני אדם השתתפו בהלוויתו שהתקיימה בבית העלמין שבקיבוץ שפיים, בהם אשתו ב-57 השנים האחרונות, השחקנית גילה אלמגור, ילדיהם ונכדיהם.

"הקורונה הארורה השאירה כל כך הרבה מאוהביך בבית", ספדה אלמגור לבעלה, שניהל בעברו בין היתר את תיאטרון הבימה והקאמרי, והקים את תיאטרון בימות, תיאטרון בית ליסין ואת פסטיבל תיאטרונטו. "מי שהגיע, הם אלו שפתחת להם דלת שנתת להם קרש במה, הם באו להודות לך. ניסיתי בלילה לכתוב לך מכתב פרידה, אך לא הצלחתי, כי תיקשרנו רק במכתבי אהבה. כל כך הרבה מכתבי אהבה.

גיא זו-ארץ. ביצע בלוויה שיר מתוך המחזמר "בוסתן ספרדי"צילום: ליאור סורוקה
גיא זוארץ שר בהלווייתו של אגמון

"אתה סיבת חיי הטובה ביותר", המשיכה, "לא רציתי להתחתן איתך כי חששתי שכבעל תהיה פחות מאהב. אך זה לא קרה. גם בבוקר שלקחו אותך לבית חולים אתה עוד הצחקת אותי, וביקשתי ממך להמשיך, למרות שכאב לי. שנינו באנו לעולם הזה ללא אב, אביך נפטר בפולין לפני לידתך, ואני הגעתי לעולם אחרי שאבא שלי נרצח. יתומים מהבטן. אהוב שלי, אני אסירת תודה על כל רגע, על כל דקה. בנית איתי משפחה, והרינו את הגר, ויש לנו נכדים ונינים. אני מתנצלת, אתה יודע כמה אני חזקה, אבל אני לא יכולה. תשמור עלינו. אמשיך את המורשת שלך: אם אין תרבות, נמות. ואני לא אתן שיקברו את התרבות. תודה על כל החיים".

לסיום אמרה אלמגור: "אנחנו לא נלך מפה בלי לשתות כוס יין, כי זה מה שהוא היה רוצה. חיים מלאי הומור, וחיים בלי הומור זה עצוב". היא הודתה לנוכחים, שכדברה - הרימו כוסיות ליד הקבר, והוסיפה בקשה: "די לשנאה ולהתלהמות. יש לנו עוד כל כך הרבה מה לעשות ולהציל במדינה הזו, שפעם היתה נהדרת ואולי עוד יש לה סיכוי".

מימין: הבת הגר, אלמגור, והנכדה סופיצילום: ליאור סורוקה

גם סופי, נכדתו של אגמון, נשאה דברים לזכר סבה: "איבדתי את אהוב ליבי. סבא שלי היה אדם דגול, עם לב עצום שרק חיפש את מי לאהוב. הוא גיבור תרבות, והאדם הפרטי שאנחנו הכרנו היה גיבור על".

עוד נכחו בלוויה נעם סמל, מנכ"ל הבימה, השחקניות עידית טפרסון, לאורה ריבלין ונירית אהרוני שביצעה את השיר "אדיו קרידה", הזמר אוהד חיטמן, הבמאים צדי צרפתי, חנן שניר ואיציק ויינגרטן, שדרן הרדיו יואב גינאי ונוספים. המנהל האמנותי של תיאטרון הבימה, משה קפטן, הנחה את הטקס, ופתח אותו השחקן גיא זו-ארץ, שביצע שיר שאהב אגמון, מתוך מחזמר הבימה, "בוסתן ספרדי".

"הסיפור שלי עם יענקל’ה התחיל לפני הרבה שנים", סיפר זו-ארץ. "בחור צעיר אחרי צבא, בהתחלה נורא פחדתי ממנו ועם השנים למדתי להתקרב אליו, כל כך חכם ואמיץ בכל מה שעשה. יעלי (בר זוהר) ואני חייבים לו תודה ענקית, נורא רציתי להשתתף ב'מרי לו', ואחרי שנתיים הזמנת אותי להחליף בתפקיד הראשי. סירבתי, ואז אמרת לי: 'שחקן צריך להיות על הבמה, אז תוותר על האגו ועל הכבוד שלך'. ועשיתי את זה, ופגשתי את יעלי, והקמנו משפחה. ואני אומר שזה בזכות הישירות שלך, שראית את הדברים קר ולא רגשי".

יעקב אגמון. 1929-2020צילום: תומר אפלבאום

הזמר אוהד חיטמן ביצע גם הוא שיר בלוויה - את שירו "חשבתי שיהיה רומנטי", אותו ביצע לפני שבע שנים בטקס חידוש שבועת נישואיהם של אגמון ואלמגור. "חקוקה לי בראש תמונה - אתה ואלמגור שבאתם אלינו לצהריים לפני שנה", חלק גם זיכרון אישי. "ראיתי אתכם מגיעים חבוקים, ואני וערן שלי מדברים כמה האהבה שלכם מעוררת השראה. כמה אתה רוצה ללמוד מהאהבה, מהכבוד. יענקל’ה היה מומחה בתחום הזה".

"שברת את כל הסטריאוטיפים, החל מהנעורים הנצחיים שלך", אמר על אגמון גם אילן רונן, לשעבר המנהל האמנותי של הבימה. "התביישתי שאין לי את הכוחות והיכולות שלך לטפל בכל כך הרבה נושאים בעת ובעונה אחת. וגם מסלולך היה לא צפוי - למשל, מנהל תיאטרון רפרטוארי שעבר לנהל תיאטרון ביפו. המורשת שלך היא כל כך עוצמתית, שאין סיכוי שהיא תלך לאיבוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ