לקראת העונה החדשה: צמצום דרסטי בתמיכות הציבוריות בתיאטרון החאן

אף כי התיאטרון הירושלמי רשם שיא במספר המנויים בעונה הנוכחית, ביולי הודיעו משרד התרבות ועיריית ירושלים על צמצום רטרואקטיבי של התמיכות לשנת 2014

תמר רותם-צרובה
תמר רותם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תמר רותם-צרובה
תמר רותם

ההצגה "הדוד וניה" מאת צ'כוב בבימויו של מיכאל גורביץ', שתעלה לקראת סוף ספטמבר, והקומדיה השייקספירית "הנשים העליזות מווינדזור" בבימויו של אודי בן־משה ("החולה המדומה", "תעלולי סקפן") שתעלה בנובמבר – הן שתי הקלאסיקות שיפתחו את העונה החדשה בתיאטרון החאן. אולם דומה כי בעונה זו ההפתעות המסקרנות מגיעות דווקא מהכיוון של התיאטרון העברי והישראלי.

הניסיון לדלות איכות קלאסית מטקסטים מקוריים פחות מוכרים, הוביל את גורביץ', המנהל האמנותי של התיאטרון, ל"יחזקאל" - סיפורו של המשורר אבא קובנר על פי הצגה בתמונות של בנו, הצייר מיכאל קובנר. קצת מוכרת יותר היא "כנרת כנרת", על פי מחזה מאת נתן אלתרמן, שתעלה בעיבודה של שחר פנקס ובבימויה של שיר גולדברג. שתי היוצרות החלו את דרכן בתיאטרון הרפרטוארי בחאן עם ההצגה "תהילה" שבימים אלו מציינת מאה הצגות. לאחריה, המשיכו בהצגה נוספת, "האדרת", אף היא בחאן, המועמדת ל-11 פרסים בטקס פרסי התיאטרון הקרוב.

ההפקה החדשה עוסקת בקבוצת כנרת, אותה חבורת צעירים המתיישבת ב-1912 באזור הכנרת כדי לבנות עולם חדש טוב יותר. ומכיוון אחר לחלוטין, ההצגה האחרונה לעונה היא "עורבים" מאת אנרי בק, אחד מחשובי המחזאים הצרפתיים במאה ה-19, שמעולם לא הועלתה בארץ. ההצגה שעוסקת בפגעיו של הקפיטליזם, תעלה בבימויו של עודד קוטלר. מסתבר שקוטלר היה עד לקריאה הראשונה של אלתרמן עצמו של "כנרת כנרת" כשכינס קומץ בני משפחה וידידים קרובים והקריא בפניהם את המחזה הראשון שכתב.

בעונה החדשה יציע תיאטרון החאן לראשונה מנוי להצגותיו בבית ציוני אמריקה. לדברי דני וייס, מנכ"ל התיאטרון, זה היה מהלך טבעי, היות ולחאן יש כבר כ-1,000 מנויים בתל אביב ובעונה האחרונה עלו 22 הצגות של החאן בתל אביב לעומת הצגות בודדות בעבר. מגמה זו היא אחת העדויות לפעילות התיאטרון במטרה להגדיל הכנסותיו. זאת, כחלק מתוכנית ההבראה של החאן לפיה התחייב התיאטרון לסגור גירעון של כחמישה מיליוני שקלים עד סוף 2015. בסך הכל רשם התיאטרון שיא במספר המנויים בעונה הנוכחית: כ-9,100 מנויים. עם זאת, התיאטרון מתמודד עם הירידה בהכנסות בקיץ האחרון ועם צמצום דרסטי בתמיכות של הגופים המרכזיים שתומכים בו: עיריית ירושלים ומשרד התרבות.

ביולי, בעיצומו של הרבעון האחרון של שנת התקציב, קיבל התיאטרון הודעות הן מעיריית ירושלים והן ממשרד התרבות על צמצום רטרואקטיבי של התמיכות הציבוריות בו לשנת 2014. עיריית ירושלים מתכוונת להקטין את התמיכה בחאן בסכום של כ-220,000 שקלים ואילו משרד התרבות מתכוון להקטין את תמיכתו בסך 260,000 שקלים בסכום המגיע על פי תקנת התאטרון. זאת בנוסף לכך שהתמיכה המגיעה לתיאטרון במסגרת תקנת ירושלים באמצעות משרד התרבות צפויה לרדת בכ-450,000 שקלים.

סך כל הקיצוץ המתוכנן בכספי התמיכה בתיאטרון הוא כמעט מיליון שקלים. הסיבות לירידה בתמיכה נובעות מגודל העוגה, כלומר תוספת מוסדות נתמכים בתקנות השונות, ואינן קשורות לפעילותו של החאן עצמו. יו"ר ועד המנהל של החאן עמוס אונגר שלח פנייה דחופה לשרת התרבות ולראש עיריית ירושלים בבקשה לדחות את הקיצוץ. לדברי אנשי התיאטרון "הקיצוץ הוא החלטה חד צדדית ופתאומית". וייס הוסיף כי "קיצוץ כה גדול של התמיכות, הנגבה רטרואקטיבית, הנו הרסני עבור תיאטרון מצליח ועלול לדרדר שוב את התיאטרון לגירעון בסוף השנה הנוכחית". המצב הזה קורה, הסביר בגלל ש"אין שוליים", כלומר בגלל שהתקציב למוסדות הוא כה זעום. לכן, לדבריו, המאבק להגדלת תקציב התרבות הוא כה קריטי.

תיאטרון צילום: אלי טסמה

לטענת עיריית ירושלים, "העירייה דווקא הגדילה את בסיס התקציב התמיכות במוסדות תרבות בשנת 2014 ב-2 מיליון שקל לעומת שנת 2013. הפער עליו מדבר החאן נובע מהשוואה שהוא עושה לתוספת חד פעמית שקיבלו מוסדות התרבות בסוף שנת 2013. יש לציין כי חלוקת תקציב התמיכות נעשית על פי קריטריונים שנקבעו ע"י וועדה ציבורית והמוסדות נבחנים מדי שנה על פי קריטריונים אלה".

ממשרד התרבות והספורט נמסר: "המשרד מעריך את פועלו של תאטרון 'החאן' ומוקיר את עשייתו האמנותית הייחודית ובניגוד לנטען תקציבו לא קוצץ. 'החאן' נתמך במסגרת תקנת התאטרונים הרפרטואריים על פי מודל וקריטריונים הפועלים כחוק כלים שלובים בהתאם למספר הגופים הנתמכים במסגרתו. לפיכך, מודל התמיכות משתנה משנה לשנה. בשל כניסת תיאטראות נוספים למעגל התמיכות בתקנה השנה ועלייה שחלה בהיקף ביצועיהם של תיאטראות אחרים, חל שינוי בגובה התמיכה של כל התיאטראות הנתמכים במסגרת התקנה, לרבות החאן. חשוב לציין כי בשל מודל זה, תיאטרון החאן נהנה בשנת 2013 מגידול בתמיכה בסך של 300 אלף שקלים, לכאורה על חשבון תיאטראות אחרים ותקציבו עמד על כ – 5.9 מיליון שקלים.

"באשר לתקנת ירושלים, למעגל התמיכות במסגרת התקנה נוספו השנה תיאטראות ירושלמים חדשים (תאטרון האינקובטור ותאטרון אספקלריא). מאחר שתקציב התקנה נותר בעינו, הוא התחלק בין מספר גדול יותר של גופים וכפועל יוצא התמיכה בתיאטרון החאן ירדה. על מנת לאפשר המשך פריחתם של מוסדות התרבות בישראל אנחנו מאמינים כי יש צורך חיוני בהגדלה משמעותית של תקציב התרבות. למטרה זו, פועל המשרד בימים אלה מול משרד האוצר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ