פרסי עכבר העיר 2014: ההצגות הטובות של השנה

ניסים אלוני לצד קלאסיקנים מחו"ל, דויד גרוסמן בתיאטרון, כוכב הוליוודי שיוצא במחזה, פרינג' על יחסים מורכבים במלחמה וחצי טון מלח – וזוהי רק טעימה מההצגות שפקדו את שנת 2014 בתיאטרון. בחרנו בשבילכם את עשרת ההצגות שעשו לנו את השנה

עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עכבר העיר

עכבר העיר מזמין אתכם לקחת חלק בבחירת המופעים, המסעדות, המקומות ואירועי התרבות של השנה. איך משתתפים? נכנסים לאתר התחרות, בוחרים את המועמדים האהובים עליכם מבין האפשרויות בקטגוריות השונות, ממלאים את הפרטים ונכנסים להגרלה נושאת פרסים, ובהם טיסות וחופשות זוגיות בחו"ל.» פרסי עכבר העיר - לאתר התחרות

שואה וגבורה, מרד ובריחה, אכזריות וחמלה, קלאסיקה ואוונגרד - אלה הם רק חלק מהתמות שאפשר למצוא בהצגות המתמודדות השנה. מלבד הנושאים המגוונים, ההצגות מתאפיינות בבחירות דרמטורגיות אמיצות, ובעיבודים מקוריים גם למחזות מוכרים ואהובים, וגם לספרים וסיפורים, שקיבלו חיים חדשים ומרתקים על הבמה.

"הכיתה שלנו", הפקה משותפת של הקאמרי והבימה, בימוי: חנן שניר

מחזה ראשון מסוגו של המחזאי תידאוש סלובודז'אנק, שעוסק בתקופת מלחמת העולם השניה, ומתמודד עם היחסים הסבוכים בין היהודים לפולנים. עשרה ילדים, כיתה אחת, פיסות חיים, אהבה ורצח, זיכרון ושכחה, שמתערבבים זה בזה ויוצרים עולם דרמטי. העלילה מציגה את ההידרדרות שעוברת חברה שבה ילדים גדלים באווירה של גזענות, חוסר סובלנות ואמונות קדומות. המחזה בנוי מ-14 שיעורים המתרחשים בתחילה בכיתה קטנה, שהתלמידים בה הם יהודים וקתולים המתבגרים יחד, עוברים את מוראות המלחמה וממחישים על הבמה את רקמת היחסים ביניהם ההולכת ומסתבכת - ממשחקי ילדות תמימים, לאונס ורצח, גילויי אהבה וגזענות, דאגה וחשדנות, נוסטלגיה ושנאה.שחקנים: יבגניה דודינה, נטע גרטי, מיקי פלג, דן שפירא, אלון דהן, ערן מור, אלכס קרול, רוי מילר, דיויד בלינקה, רותם קינן.

מנימוקי השופטים: המחזה המטלטל של סלובודז'אנק טופל בידיהם העדינות של הבמאי חנן שניר ומירי לזר, שהצליחו לשמור על אופיו הטסטמוניאלי מצד אחד, וליצור מרחב סוער, דחוס ומזעזע, שאפיין את ההתרחשויות הקשות המתוארות מצד שני. עבודת האנסמבל המדויקת של השחקנים משלימה את המהלך, ומשקפת היטב את הדינמיקה ההיסטורית-תרבותית, שבתוכה ובעזרתה התחוללו כמה מהזוועות הגדולות של המאה ה-20. זוהי הצגה שתופסת את הקהל שלה בבטן, לא מוכן, ומסרבת להרפות ממנו עד הסוף המר.» הכיתה שלנו - לכל הפרטיםילדים באווירה של גזענות. "הכיתה שלנו" (צילום: יח"צ)

"הצוענים של יפו", תיאטרון החאן, בימוי: יוסי פולק

המחזה הקלאסי של ניסים אלוני בהעלאה מחודשת, מגולל את סיפורה של יפו, עיר של פליטים מהעבר הרחוק והקרוב. זוהי עיר של תפוזים, צוענים, זונות אנגליות ויהודים שבאו מן המחנות. שם, במחנות, הבטיחו יהודי אחד וצועניה אחת זה לזו שאם יינצלו, ואם יוולדו לזה בן ולזו בת, ילדיהם ינשאו. אלא שהכלה לא מוכנה לחיות על פי שבועות עתיקות של דור ההורים. והחתן רוצח כל חתן מיועד. הוא נמלט מבית הכלא ומגיע ליפו, מחופש לדוב מרקד, עם ידידו הקוסם הצועני בוגו, כדי לשים לסיפור סוף אחת ולתמיד. זהו מין סיפור בלשי שיש בו אהבה, בגידה, ורצח מפתיע והוא מתרחש על רקע מועדון הלילה הצועני "זינגארה", קברט של קלפים, כדורי בדולח, כשפים, שירים וריקודים.שחקנים: ג'יטה מונטה, ארז שפריר, אריאל וולף, אריה צ'רנר, אודליה מורה-מטלון, ניר רון, נילי רוגל, יעל טוקר, יהויכין פרידלנדר, יואב היימן, יוסי עיני.

מנימוקי השופטים: לפני הכל "הצוענים של יפו" היא הצגה מאיימת. ראשית משום שהיא יושבת על סיפור היסטורי-אמנותי מפואר, שמעורבים בו ניסים אלוני ויוסי פולק, שחזר לביימה אחרי שכיכב בה בגרסה המקורית בראשית שנות ה-70. שנית, ואל יקל הדבר בעיניכם, מפאת יחסי הציבור הנרחבים שקיבלה, ושהבטיחו הפקה מטלטלת. גם השידוך אלוני-פולק-מונטה, עבד כאן כמקדם מתח, והפך את "הצוענים של יפו" לאחת ההצגות המדוברות בעונת התיאטרון הנוכחית. ולבסוף, ואולי חשוב מכל, המחזה עצמו הוא סיפור מרעיד ומטלטל, ששוזר בין שורותיו דמויות ואווירה פנטסטית-גרוטסקית, לשון מדוברת עם אגדה ופולקלור, וחיבור למקורות עם הרצון ליצור מקורות ומיתוסים חדשים. "הצוענים" מממשת את כל הבטחותיה. לא כי בסיומה תצאו מהתיאטרון שמחים וטובי לב, אלא בדיוק ההפך - משום שתסיימו אותה מסוחררים ומאויימים, אולי יותר מכפי שנכנסתם.

» הצוענים של יפו - לכל הפרטים

סיפורה של יפו. "הצוענים של יפו" (צילום: גדי דגון)

"Melting פות", הפקה עצמאית, בימוי: יהושוע סובול

המחזה נוצר תוך עבודת אנסמבל משותפת עם המחזאי יהושוע סובול. ההצגה מתארת מפגש דרמטי של שלוש זונות שהתמקמו בבניין מגורים תל אביבי נורמטיבי, עם דייריו. שלושת השחקנים בהצגה נפגשו עם הדמויות שאותן הם מביאים אל הבמה. השחקנים מגלמים את דיירי הבניין, את הזונות ואת לקוחותיהן. אופי עבודת השחקנים מטשטש את ההבדל בין העולמות וחושף את הטבע האנושי.שחקנים: עומרי לוי, יעל ניברון, אוריין פרתם גליקסברג.

מנימוקי השופטים: יהושע סובול, קלאסיקן של התיאטרון הישראלי, נפגש עם שלישייה של שחקנים מוכשרים וביחד הם יצרו מופע חברתי בועט, מצחיק, מכאיב ובעיקר חי ומלהיב. סובול הוכיח כאן יותר מאי פעם בעבר את יכולתו להמציא את עצמו כל פעם מחדש, ואת הרלוונטיות של התיאטרון שלו לימינו.

» Melting פות - לכל הפרטיםזוועות הטבע האנושי. "Melting פות" (צילום: יח"צ)

"סיפור ישן חדש", תיאטרון בית לסין, בימוי: אבישי מילשטיין

דרמה קומית מאת ג'סי אייזנברג. אי אפשר היה לצפות שהמפגש המשפחתי בין דיויד למריה יהיה כל כך מסעיר וישנה את חייהם לנצח. הוא - סופר צעיר, יהודי אמריקאי, קצת מבולבל, קצת יהיר, קצת ביישן. היא - בת דודה שנייה של סבו של דיויד (כפי שהיא מעידה על עצמה), ניצולת שואה ערירית שחיה בעיר הנמל האפורה שצ'יציין. הוא נוחת אצלה בעצת סבו כדי להתבודד ולהשלים את ספרו השני, היא כולה מרוגשת מהעבודה שסוף סוף מישהו מקרובי משפחתה טורח לבקר אצלה. המרחק העצום שבין העולמות שלהם הולך ומתקצר כשדיויד מגלה שמחסום הכתיבה שלו רציני משחשב, וכשהיא חושפת בפניו סוד מעברה של משפחתו שישנה את חייהם לעד. דרמה קומית סוחפת על פער דורות ותרבויות, הפצעים שהותירה השואה ואיך משכתבים מסיפור ישן סיפור לגמרי חדש.שחקנים: ליאורה ריבלין, רפי תבור, ויטלי פרידלנד.

מנימוקי השופטים: ההצגה שכתב ג'סי אייזנברג היא לכאורה מחזה קטן, כמעט פשוט מדי, עם שלוש דמויות, סט אחד, הרבה דיאלוגים ומעט תנועה על הבמה. אלא שדווקא בכך ניכר כוחו, והוא מחלחל פנימה כמשל 'מים שקטים', בדיוק במינון הנכון. הרפליקות המושחזות והמדויקות של אייזנברג, ברורות וריאליסטיות, מתיישבות היטב על השחקנים של בית לסין – ובפרט על שני הגיבורים הראשיים ליאורה ריבלין ו-ויטלי פרידלנד. הדמויות נעות על הציר שבין הקומי לטראגי, ובכך מצליח המחזה לעסוק בנושא כבד כמו השואה וזוועותיה, מבלי לגלוש לקלישאות ובמידה מסוימת אפילו לאתגר אותן.» סיפור ישן חדש - לכל הפרטים

עולמות שונים, פער בין דורות. "סיפור חדש ישן" (צילום: יח"צ)

"הדרך לעין חרוד", הזירה הבינתחומית, בימוי: צבי סהר

באמצעות מצלמת קולנוע, בובה וחצי טון מלח, קם לתחייה הרומן המיתולוגי של עמוס קינן "הדרך לעין חרוד". מסע בריחתו של איש הארץ, סופר ולוחם לשעבר, הנאלץ לעזוב את ביתו בתל אביב בעקבות הפיכה צבאית שמתרחשת בישראל. בטכניקת ה-"puppet cinema" החדשנית שפיתח הבמאי צבי סהר בניו יורק, מפוסלת העלילה במלח ונייר ומוקרנת על מסך גדול. הבמה משמשת בעת ובעונה אחת כאחורי קלעים וכסט צילום לסרט המצולם ומוקרן במעגל סגור, חי לעיני הצופים. כך, במעגל של הרס ובנייה, כשכל סצנה נבנית על חורבות קודמותיה, נוצר עיבוד חדשני לעלילה הבדיונית.מנימוקי השופטים:הבמאי צבי סהר וצוות היוצרים של puppet cinema יצרו שפה בימתית חדשנית ומרתקת המשלבת תאטרון בובות והקרנת ווידאו על הבמה. הבובות והחפצים שמפעילים היוצרים, מוקרנים על המסך והקהל בוחר אם להסתכל על הסרט או על הבמה, מה שיוצר חווית צפייה מורכבת ומעניינת. זאת הצגה אינטרמדיאלית שמשתמשת בווידאו לא רק כאלמנט בהצגה, אלא כמרכיב עיקרי וחשוב.» הדרך לעין חרוד - לכל הפרטיםהרומן המיתולוגי של עמוס קינן קם לתחייה. "הדרך לעין חרוד"(צילום: יוחאי מיוחס)

"המחברת הגדולה", הסטודיו למשחק יורם לוינשטיין, בימוי:עירד רובינשטיין

אפוס אנטי מלחמתי מאת עינת ברנובסקי, על בסיס ספרה של אגוטה כריסטוף. במלחמת העולם השנייה נשלחים שני תאומים מהעיר הגדולה המופגזת ללא הרף לגור עם סבתם, שמעולם לא פגשו, בעיר שדה קטנה. התאומים מתבגדים ומתחשלים מול סכנות העולם וזוועות המלחמה המחלחלות אל תוך נשמתם. יומן המסע של ילדותם, מהלם ההגעה לבית הסבתא, דרך מפגשיהם עם אנשי העיירה המקבלים אותם באהדה מחד ומנצלים אותם להגשמת מאווייהם מאידך, הופך אותם למכונות הישרדות משוכללות ללא כל שריד לרגש אנושי.שחקנים: תלמידי שנה ג' בבית הספר למשחק

מנימוקי השופטים: שנה מצוינת עברה על הסטודיו של יורם לוינשטיין, שהנפיק בזו אחר זו הפקות מעניינות, מאתגרות ומקוריות לספרים ורומאנים מוכרים. בין אלה בלטה "המחברת הגדולה", עיבוד של עינת ברנובסקי ובבימויו של עירד רובינשטיין, לספרה הפרובוקטיבי של אגוטה כריסטוף. רובינשטיין ושחקני שנה ג' של הסטודיו הביאו לבמה את כל קטלוג הסטיות והזוועות שמונה כריסטוף, מבלי לחסוך ולרחם על הצופים מחד, ומבלי להסיט את תשומת הלב מהכוח הדרמטי של המחזה מאידך. הפתרונות הדרמטורגים והתנועתיים על הבמה, והשימוש המושכל בחפצים ובתפאורה הפכו את ההצגה לבית ספר מעולה לתיאטרון, וגובו במשחק מלא תשוקה וכישרון של הסטודנטים.» המחברת הגדולה - לכל הפרטיםשני תאומים בעיר הגדולה. "המחברת הגדולה" (צילום: רדי רובינשטיין)

"הקמצן", תיאטרון הבימה, בימוי: אילן רונן

הקומדיה הקלאסית הנודעת של מולייר, "הקמצן", חוזרת בבימויו של אילן רונן. מדובר באחת מהקומדיות הבולטות בספרות הדרמה. המחזה הוצג ברחבי העולם פעמים רבות וזכה לאין ספור פרשניות, הן פסיכולוגיות והן פוליטיות. לאחר שהתאלמן, מתכנן הרפגון להשיא את בתו לגבר עשיר ומבוגר המוכן לקחתה ללא נדוניה, בעוד הוא עצמו, מבקש להינשא לבחורה צעירה וענייה, בה מאוהב גם בנו. בסדרה של מצבים קומיים ומעוררי חמלה, מנסה הרפגון למנוע מילדיו לאהוב, בגלל תאוותו החולנית לכסף, בעוד שהם מנסים לשנות את רוע הגזירה ולבטל את הנישואים הכפויים. במקביל, הרפגון עושה ככל שיכול על מנת לשמור על ממונו, אותו הסתיר בתיבה הרחק מהישג ידם של משרתיו וילדיו. העלילה עוסקת במתח ובקונפליקט שנוצר, בין אהבה וכסף, ומתארת כיצד קמצנותו של הרפגון מאיימת, בסופו של דבר, להותירו חסר כל - ללא כספו, וללא ילדיו.שחקנים: יעקב כהן, אביב אלוש, טלי אורן, אהרון אלמוג, עידן אלתרמן, רינת מטטוב, עידו ברטל,רוברט הניג, דניאל סבג, נלי תגר.

מנימוקי השופטים: אחרי שנים של הפקות בידוריות וקלות לעיכול של מחזות מולייר, אילן רונן הצליח להזכיר לנו ב"הקמצן" שגדולתו של מולייר נובעת משילוב בין הקומי לטראגי, ושבעצם יש בו גם לא מעט עומק. יעקב כהן בתפקיד הרפגון יצר דמות מוקפדת, מאופקת ומרשימה.

» הקמצן - לכל הפרטים

"נופל מחוץ לזמן", תיאטרון גשר, בימוי: יחזקאל לזרוב

על פי ספרו של דויד גרוסמן. אדם קם בתום ארוחת ערב עם אשתו ומודיע לה שהוא יוצא לחיפוש אחר בנו. אל מעגלי החיפוש המתרחבים מצטרפות דמויות שונות מן העיירה: רשם קורות העיר, הקנטאור, המורה למתמטיקה, הסנדלר ואשתו המיילדת ואחרים. יחד איתם יתור גם הקהל אחרי מי שכבר אי-אפשר לגעת בהם ועדיין אי-אפשר להרפות מהם. הקהל מוזמן למסע יחד עם הדמויות בין חללים שונים ובין ז'אנרים, בניסיון למצוא יחד את המילים.שחקנים: דורון תבורי, ליליאן רות, מיקי לאון, אלון פרידמן, בר שדה,פאולו א. מואורה, נועה קולר, אלכסנדר סנדרוביץ', יבגני טרלצקי, רות רסיוק.

מנימוקי השופטים: הבחירה של יחזקאל לזרוב להתמודד עם ספרו של גרוסמן היא מראש אמיצה ומסוכנת. אמיצה משום שהיא לוקחת בשתי ידיים, בהרבה רגישות וחוכמה נושא קשה כמו מות ילד, ומסוכנת בדיוק משום שהיא מבקשת לתרגם לבמה מרחב כמעט בלתי מילולי של כאב. כשרונו ונסיונו של לזרוב ככוריאוגרף בא כאן לעזרו, והוא כמעט מוותר מראש על הצורך לתמלל את אותו כאב, ופונה במקום זאת להניע את שחקניו במרחב כדי להמחיש ולבטא אותו בעזרת כלים דרמטורגים אחרים. זוהי הצגה מלאה ביופי, מעוטרת בצליליה העדינים של קרן אן, ומשוחקת היטב מראשיתה ועד סופה.

» נופל מחוץ לזמן - לכל הפרטים

מזמינים את הקהל למסע. "נופל מחוץ לזמן" (צילום: ורדי כהנא)"פספורט", הפקה עצמאית, בימוי: יעל קרמסקי

שלושה סיפורים המתרחשים במקביל בין השנים 1933-1948 באירופה ובפלשתינה. עיבוד של טקסטים נבחרים מלאי הומור ושנינות, העוסקים במושג "בית ", דרך תפיסת עולמו של פליט. אצל ברכט אלו שני פליטים בעלי אידאולוגיה מנוגדת הנפגשים בתחנת רכבת בהלסינקי, ומחליפים ביניהם מחשבות ודעות כדי להפיג את תחושת האין אונים. ולטר בנימין וגרשום שלום היו ידידי נפש בצעירותם גרשום היגר לפלשתינה והפך לחוקר קבלה ומיסטיקה יהודית מהחשובים בעולם. עם עלית הנאצים לשלטון ולטר בנימין נמלט לגרמניה, השניים מחליפים מכתבים שבמרכזם מתקיימת הדילמה האם ולטר בנימין אמור להגיע לפלשתינה או לא. הסיפור השלישי הוא מסע דוקומנטרי של פליט יהודי שחצה את אירופה מאוזבקיסטאן עד איטליה בניסיון להגיע לארץ בכל דרך אפשרית.שחקנים: דורון תבורי, נעמי יואלי, מיכל ויינברג, איל זוסמן, רועי רשף מליח.

מנימוקי השופטים: קולאז' בין שלושה טקסטים העוסקים בפליטים על רקע מלחמת העולם השנייה. עבודת המשחק המצויינת של דורון תבורי ונעמי יואלי והחיבורים המעניינים בין הטקסטים שיצרה הבמאית והמעבדת יעל קרמסקי ובמיוחד הרגעים בהם כל העולמות השונים משתלבים על הבמה במקביל ומשלבים בין נקודות המבט השונות.

שלושה סיפורים. "פספורט" (צילום: ארגון היוצרים העצמאיים - אי"ב)

"רוחות", תיאטרון באר-שבע, בימוי: עידו ריקלין

עיבוד מודרני, חריף ונועז, למחזה הקלאסי של הנריק איבסן. להלנה אלווינג יש כל הטוב שבעולם: עסק משגשג של חקלאות אורגנית, בן שהוא אמן מצליח בניו יורק, ושנים ארוכות של זוגיות אידיאלית עם גבר שהיה אהוב על כל סובביו, "איש משכמו ומעלה". לאחר שהתאלמנה, הלנה מקימה בשטח האחוזה שלה מוסד שיקום, להנצחת זכרו של בעלה המנוח. יום לפני חנוכת המוסד, הלנה מקבלת בביתה שני אורחים יקרים - בנה שחזר לחופשת מולדת ארוכה, וידיד ותיק של בעלה, בפניהם היא נאלצת לחשוף סוד אפל - הזוגיות האידיאלית היתה רק "יחסי ציבור". הבעל האהוב - גבר מתעלל. מפעל ההנצחה - ניסיון נואש להכחיש ולשכוח את שנות הסבל. ואז מגלה הלנה, שלמרות כל מאמציה לגונן על בנה מפני האמת על אביו, היא המיטה עליו אסון. מחלה שמקננת בגופו ובנפשו. הלנה, שהפכה בעיני עצמה מקרבן למנצחת, עלולה לאבד שוב את כל מה שהיה לה.שחקנים: שירי גולן, ענבר דנון, תום חגי, אמיר קריאף וניר מנקי.

מנימוקי השופטים: למרות שהניסיון של "רוחות" להביא את איבסן לימינו סבל מילדותיות מסוימת, עידו ריקלין בכל זאת הצליח ליצור על הבמה דרמה אנושית חיה ומשכנעת, שהופכת את הקלאסיקה המודרנית לרלוונטית מאוד. תום חגי הצטיין במיוחד בתפקיד האנרגטי של הבן המשלם על חטאי הוריו.

» רוחות - לכל הפרטים מקורבן למנצחת "רוחות" (צילום: מעיין קאופמן)צוות השופטים:מרט פרחומובסקי - מבקר התיאטרון של עכבר העיר ויוצר תיאטרון.טל לוין - עורכת עכבר העיר.מיה מגנט - מבקרת תיאטרון בבלוג "הסצנה" ובמגזין האינטרנטי "מרתה יודעת".