טל לוין, עכבר העיר

לפני שנה וחצי, כשהופיעו עם להקתם בנורווגיה, שמעו זוג היוצרים יוסי ברג ועודד גרף צעקות שהגיע מבחוץ. עד מהרה התבהר שמקור הרעש היה הפגנה אנטי-ישראלית, שבה חולקו פליירים שתוקפים את פעולות צה"ל בשטחים. ככה, גם באחת המדינות השלוות והרחוקות, לא יכולים יוצרים ישראלים להימלט מזהותם. "הרבה פעמים אני מאוד רוצה להשתחרר מהמטען התרבותי-חברתי הזה", אומר עודד גרף. "אני שואל את עצמי איך דווקא אני צריך לשאת איזה דגל, שאולי אני לא לגמרי רוצה להחזיק. אני עצמי שואל הרבה שאלות על המקום הזה. אין ספק שלפעמים הטייל הזה כולא אותך במשבצת מסוימת שאני לא תמיד מזדהה איתה".שבוע המחול הבינלאומי - לכל הפרטיםהראיון עם גרף נערך בתל אביב, רגע לפני פתיחת שבוע המחול הבינלאומי השני, שנוסד על ידי מרכז מחול שלם בירושלים. במהלך השבוע יארח הפסטיבל עשרות אמנים, יוצרים ומנהלי מרכזי מחול ופסטיבלים מרחבי העולם, במטרה ליצור קשרים, לקדם את התרבות הישראלית ולמצב את ירושלים כמרחב תרבותי עדכני ועשיר. גרף שימש כיועץ האמנותי והמלווה להפקות המקור הישראליות בפסטיבל, כשבין הכוריאוגרפים המשתתפים אפשר למצוא את ענת צדרבאום, סופי קרנץ, רובי אדלמן, רייצ'ל ארדוס, יואב גרינברג, עידן שרעבי ומיכל הרמן. "התהליך התחיל בפרזנטציות ובחירת עבודות (פרזנטציות)", הוא מספר. "היוצרים הגיעו עם רעיונות ברמה כזאת או אחרת של מוכנות, ותהליך היה בעצם ללוות אותם משלב הפיתוח עד שלב ההופעות". לפעמים אני רוצה להשתחרר מהמטען הזה. יוסי ברג (מימין) ועודד גרף (צילום: יח"צ)תהליך העבודה התרחש בזמן מבצע צוק איתן, איך זה השפיע עליכם?"זה נכנס פנימה בין שהתכוונו ובין שלא, למרות שקיבלנו החלטה לא לעשות פסטיבל תמטי. היו יוצרים שזה מאוד השפיע עליהם, וגם עבור אלה שהחליטו להתעלם – זה היה ברקע. למשל אצל אחד הכוריאוגרפים כל הפסקול של העבודה מורכב מראיונות עם הרקדנים. בזמן אחד הראיונות הייתה אזעקה, אבל הראיון המשיך. בסוף הכוריאוגרף השאיר את זה ככה, כי זה היה רגע אמיתי, דרמטי, זה נכנס לעבודה. אבל יש גם דוגמאות פחות ליטרליות - גם ברמות יותר מופשטות, של עיצוב פסקול, אינטנסיביות, רמה של אווירה, רמה של טקסטים שפתאום הבליחו פנימה – המלחמה הייתה נוכחת. זה לא היה החלטה מבעוד מועד, אבל זה הפך לסוג של פיל שאי אפשר להתעלם ממנו". עד כמה חשוב לך כיוצר להגיב למצב הפוליטי?"חשוב לי מאוד כיוצר לדבר על המציאות שסובבת אותי, להתייחס אליה ובלי להישמע יומרני לנסות להשפיע עליה כמה שאפשר. לכל הפחות אני מנסה להשמיע קול אחר, או לתת זווית ראייה אחרת. אבל העיסוק בפוליטיקה מעניין אותי בצורות הפחות ליטרליות /חדשותיות/פלקטיות שלה, כי אני רווי מהן – גם באמנות וגם בכלל. כיוצרים אנחנו שואלים את עצמנו איך אפשר להציע זווית הסתכלות אחרת, סוריאליסטית או פנטזיונרית יותר על המציאות. זה חשוב כדי לא לקחת את הדברים כמובן מאליהם – אנחנו חיים במציאות הזויה, לא שגרתית, והסכנה שלנו היא לחשוב שזה הנורמלי. גם בתהליך של הליווי האמנותי הרגשתי שנכון לתת לזה ביטוי"."אסור לנו לחשוב שהמצב כאן נורמלי. מתוך Heroes (צילום: Richard Malcolm)איך היה המעבר מתפקיד הכוריאוגרף לעמדת היועץ המלווה?"זאת הייתה התנסות ראשונה בשבילי בעמדה הזאת, והיא הייתה מאוד מלמדת. היה מרתק לראות איך אפשר לכוון את היוצרים, מצד אחד לתת ביקורת ומצד שני תמיכה. היו קונפליקטים, אבל זאת הזדמנות נהדרת – כי גם אם אני צריך להביע את דעתי או הכוריאוגרף צריך להגן על דעתו זה מערער או מחזק את מה שצריך. בעיקר הרגשתי שהעמדה הזאת מחדדת אצלי את הארטיקולציה המילולית: איך להוציא דברים מאנשים, איך לחדד, איך לגרום לאנשים להסביר את מה שהם עושים. זה מקום עדין, יש יצירה, שהיא במצב הכי שביר שלה, עוד לא קיימת, ובא מישהו חיצוני ויכול מהר לטרוף את הקלפים, והכל יכול ללכת לאיבוד ולצאת משליטה. צריך לשמור על היחסים בין הכוריאוגרף לרקדנים, גם אם אני איזה גוף שלישי שנכנס פנימה. הרגשתי שיש לי מרחק בריא מהיצירה, שאני לא מכיר אותו מהעבודה שלי ככוריאוגרף". אנחנו נשארים בארץ לבד מפסטיבל מחול שלם, גרף עובד רוב הזמן עם בן זוגו, הכוריאוגרף והרקדן יוסי ברג. בשנים האחרונות הם יוצרים בעיקר קו-פרודוקציות עם להקות מחו"ל, ומעלים אותן בארץ גם עם רקדנים מקומיים. הלהקה מקבלת תמיכה ממשרד התרבות ומפעל הפיס, אך גם מצליחה מאוד בעולם, ויוצאת ללא מעט טורים מעבר לים. בינואר יטוסו השניים לשבדיה לעשות אדפטציה לעבודתם "Black Farytail", עבור להקה מקומית. "לפעמים זה תענוג וחוויה והרפתקה נהדרת", אומר גרף. "לפעמים זה מערער. תלוי לאן נוסעים ובעיקר לכמה זמן. תקופות ארוכות גורמות תחושת תלישות מסוימת, ועם זאת זה תמיד מאוד מפרה ומעורר השראה, ואני שמח על החלק הזה בחיים שלי". מרחק בריא מהיצירה. "Backbone" של עידן שרעבי (צילום יח"צ)יש הרבה כוריאוגרפים שבחרו לחיות בחו"ל. אם אתם כבר נוסעים כל כך הרבה, זה לא יותר משתלם?"זאת שאלה קצת תיאורטית, כי אולי דווקא שם דברים לא ילכו טוב. אולי חלק מהייחוד שלנו הוא דווקא השייכות לישראל או מה שמאפשר לנו חומר בערה יצירתי. קשה לי לענות על זה. הרבה כוריאוגרפים שאנחנו מכירים עשו את זה – לחלקם זה עבד יותר לחלקם פחות. זה עניין של טיימינג, וזה גם משהו מאוד גדול".שבוע המחול הבינלאומי - מהה-28 בנובמבר ועד ה-3 בדצמבר, בירושלים