אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פלמנקו נטורל: כשהאותנטי פוגש את החדשני ברגליים יחפות

המופע החדש של שרון שגיא לכאורה לא היה שונה מקודמיו, אך קטעי הסולו נטולי הנעליים, בשילוב הפרשנות האישית שלה, החזירו את הקהל לשורשי הפלמנקו וגם הצליחו לרגש

תגובות

יצירתה החדשה של הרקדנית והכוריאוגרפית שרון שגיא, "Flamenco Natural - המופע", פתחה ביום חמישי בערב את אירועי הסופ"ש האתני, שאורגן על ידי עמותת הכוריאוגרפים. שגיא, יוצרת ותיקה בסצנת הפלמנקו, חיה ועובדת בירושלים מ-2001, אז חזרה לארץ לאחר שהות של 14 שנים בספרד, בה גרה והופיעה. לאורך השנים העלתה הפקות רבות עם להקתה - "פלמנקו נטורל", ואלו הציגו בעקביות את הגישה שמנחה אותה בעבודתה עם פלמנקו, ומתמקדת בהצגתו כתקשורת אמנותית בין שלושת מרכיבי היסוד שלו: שירה, גיטרה וריקוד.» פלמנקו נטורל במופע "TOMA QUE TOMA" » פלמנקו נטורל מארח את בלן מיהלכאורה המופע החדש לא היה שונה מהקודמים של שגיא. הוא כלל רצף של קטעי שירה ונגינה לצד קטעי ריקוד של שגיא עצמה כמו גם יחד עם להקתה. קטעי הריקוד של הלהקה היו יפים בסך הכל, וניכר ששגיא חיפשה דרכים לגוון את הקומפוזיציות הבימתיות, כמו שינויים במבנים הקבוצתיים ושבירה של אחידות ויזואלית על ידי חלוקת "תפקידים" תנועתיים בין הרקדניות. על אף שלא היתה בריקודי הלהקה חדשנות כוריאוגרפית יוצאת דופן, הם השיגו את מטרתם ויצרו אפקט מענג של צבעוניות ותנועה דינאמית. במופע בלט גם המקום המרכזי שניתן למוסיקה, שזוכה תמיד אצל שגיא לביטוי בפני עצמה ולא רק ככלי ליווי לרקדניות. צוות המוזיקאים המשובח כלל את יעל הורוביץ, יהודה "שוקי" שוויקי, אופיר עטר וחגי לשם. הרפרטואר שביצעו הציג מנעד רחב של סגנונות בפלמנקו, החל מהמסורתיים ביותר ועד לקומפוזיציות עכשוויות, בהן גם גרסת כיסוי יפה של הורוביץ לשיר "No me quitte pas". במופע התארח גם אליאס וכילה, נגן העוד והכינור, וסולן התזמורת האנדלוסית אשקלון. וכילה היטיב לקשט חלק מקטעי הפלמנקו במלודיות בעלות איכות אוריינטלית ופיוטית, והציג וירטואוזיות מרשימה בקטעי הסולו שלו. בקטע "גלים יפואיים", אותו הוביל מבחינה מוסיקלית, הגיע הדיאלוג בין כל חברי האנסמבל לשיאו והדגיש את הקשרים התרבותיים והסגנוניים בין הז'אנרים השונים. "אפקט מענג של צבעוניות ותנועה דינמית. "Flamenco Natural":

החידוש האמיתי במופע היו שני קטעי סולו של "Flamencobarefoot" שביצעה שגיא, שהיטיבו לבטא גם את האמירה האישית והאמנותית שלה כיוצרת. חשוב להדגיש כי ריקוד ללא נעליים אינו המצאה של שגיא; הרקדנית הצוענייה "La Chunga" התפרסמה בזכות הופעות מסוג זה כבר באמצע המאה ה-20, וגם בסצנה העכשווית בספרד ניתן לראות מגמה של ריקוד ללא נעליים, אך זה לרוב מייצג עשייה ניסיונית המכוונת לפירוק של מוסכמות הפלמנקו. מה שהיה מעניין אצל שגיא הוא שלמרות שה-"flamencobarefoot" נתפס כאלמנט חדשני במהותו, בפועל דווקא הוא זה שהביא את הפלמנקו למקומו השורשי ביותר.

בפתיחת המופע ביצעה שגיא קטע חופשי ולירי באיכויותיו, שהדגיש את תנועת הזרועות ועבודת השל הייחודית של הפלמנקו. את תנועותיה ליוו יעל הורוביץ ואליאס וכילה בשיר "Gelem Gelem" - המנון הצוענים, אשר נכתב בעקבות טבח הצוענים בשואה. השילוב המדויק כל-כך בין הטקסט, המלודיה הבוכייה של הכינור ודמותה של שגיא היחפה, יצרו מעין נקודת פתיחה בראשיתית, שכמו החזירה את הקהל למקורותיו של הפלמנקו מבחינה אסתטית ותרבותית. ההיפרדות מהנעליים נתנה חירות לשאר הגוף. "Flamenco natural" (צילום: אייל הירש)

לעומת ריקוד הפתיחה, הסולו המסיים של שגיא הציג כוריאוגרפיה מסורתית ומובנית, שבוצעה אף היא ללא נעליים. כאן כבר היתה לכך השפעה ישירה על הריקוד, שכן את כל הצעדים שביצעה שגיא כדי לעבות או לסגור משפטים תנועתיים (ומכונים בטרמינולוגיה המקצועית "remates" או "llamadas"), הקהל ראה - אך לא שמע. ייתכן שדווקא בגלל זה, מה שבלט בעוצמה יתרה היו ההתכוונות האמיתית של התנועות והחיבור העמוק של שגיא למוזיקה, גם כשהיא לא נועלת את "כלי הנגינה" שלה. בחירתה הלא שגרתית של שגיא הוציאה אותה נשכרת גם בהיבט אחר, שכן הקהל הישראלי, שכבר ראה אותה פעמים רבות בעבר, פתאום גילה אותה מחדש: ההיפרדות מהנעליים העניקה לה חירות הבעתית בשאר חלקי גופה, והיא היתה יפה ומרגשת יותר מאי פעם.

ההתנסות של שרון שגיא בהרחבה מסוימת של מסגרת הפלמנקו הצליחה לעורר מחשבה על תקופתן של ההגדרות "מסורתי" ו-"חדשני", שמובנות עדיין בצורה כל-כך דיכוטומית ונחרצת בהקשר לאמנות זו. בתקופה שבה אמנים צוענים מיישמים פיוז'ן סגנוני, ואמני אוונגרד יוצרים עבודות פורצות דרך (שלא לומר שערורייתיות), שנתפסות בעיניהם כתמצית הפלמנקו, נדמה כי מושגים כמו "שורשיות" ו"אותנטיות" מתחילים להשתנות. שרון שגיא הציגה ביצירתה מהו פלמנקו טבעי, "נטורל", עבורה; וכשפרשנות אישית הולכת יחד עם כנות הבעתית ואיכות אמנותית - נוצר דבר משובח.» פלמנקו נטורל: 23 בינואר, מחסן 2. כוריאוגרפיה: שרון שגיא.

*#