אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לה טרוויאטה במצדה: סיבה להגיע רחוק

למרות הגרנדיוזיות ההמונית נטולת הצדקה האמנותית, הפקת האופרה של ורדי במצדה מצוידת באוסף כישרונות משובח ומצליחה לצייר מציאות אנושית משכנעת

תגובות

לה טרוויאטה של ג'וזפה ורדי היא אופרה אהובה במיוחד על ידי הקהל הישראלי לאורך השנים. זאת הייתה האופרה הראשונה אי פעם שהועלתה בארץ ישראל, בשנת 1923 בניצוחו של מרדכי גולינקין, ומאז היא חוזרת לבמות כל כמה שנים. העדות המובהקת יותר לפופולריות המתמשכת של "לה טרוויאטה" בארץ היא העובדה שהנהלת האופרה הישראלית בחרה להעלות שלוש הפקות שונות שלה בארבע השנים האחרונות. נראה שיש משהו בסיפור הפשוט והיפה של האישה המפוקפקת ויולטה, שחושפת את אצילות נשמתה, כשהיא מקריבה את אושרה למען משפחת אהובה אלפרדו, שמדבר במיוחד לקהל הישראלי. בוודאי שגם המוזיקה היפהפייה של ורדי, עם כמה אריות ודואטים בלתי נשכחים, משחקת כאן תפקיד משמעותי. כעת, "לה טרוויאטה" מגיעה למרגלות המצדה במסגרת אירוע הדגל המושקע של האופרה. מצד אחד, אפשר להבין את הבחירה למשוך את הקהל לצאת מהעיר באמצעות יצירה כל-כך מוכרת ופופולרית. מצד שני, הפער המובהק בין הלוקיישן המדברי עם ההר הענק ברקע, שמציב דרישה חד משמעית להפקה גדולה מהחיים, לבין האופרה האינטימית, רבת הניואנסים האנושיים, שמתרחשת בסלונים של פריז במאה ה-19, נראה על פניו כגדול מדי. מעבר ל"נבוקו" ו"אאידה", שאכן בוצעו בשנתיים הראשונות של המפעל, אין ברפרטואר העולמי יותר מדי יצירות שיכולות להרוויח מביצוען במקום הזה, ועל כן לא לגמרי ברור האם למסורת פסטיבל האופרה במצדה יש הצדקה לטווח ארוך. זאת במיוחד כשלוקחים בחשבון את הקשיים הלוגיסטיים והטכניים, כמו הצורך המאכזב להשתמש בהגברה בעייתית לסולנים ולתזמורת, כסאות הישיבה הלא נוחים ועוד.» אופרה במצדה: לה טרוויאטה - לכל הפרטיםהראשונה בארץ. "לה טרוויאטה" (צילום: יוסי צבקר)יאמר לזכותה של ההפקה הנוכחית, בבימויו של מיכאל זנאנייצקי הפולני, שגם אם אינה מצליחה למצוא הצדקה של ממש להעלאת "לה טרוויאטה" במדבר, רוב הזמן היא מתמודדת לא רע בכלל עם הקשיים. זנאנייצקי נחשב כיום לבמאי כוכב בעולם האופרה, ובהפקות הקודמות שביים כאן – "ארנני" ו"נשף המסכות", במקרה גם הן אופרות של ורדי – הוכיח את יכולתו לשלב בין מעוף מסורתי-קלאסי לנגיעות עכשוויות, בעיקר בכל הנוגע לעיצוב ולשימוש יצירתי בוידאו. בהפקה הנוכחית, זנאנייצקי והמעצב שלו לואיג'י סקוליו מנסים לתת מקום גם לגרנדיוזי וגם לאינטימי, ולפחות בחלק מהזמן הם מצליחים בכך. על הבמה המרכזית העגולה והקטנה באופן יחסי מתרחשות סצנות הפנים הרגשיות יותר. לעיתים, בעיקר בסצנות הנשף ההמוניות אבל לא רק, ההתרחשות מתפצלת גם לכיוון במה צדדית משופעת, הניצבת מימין לקהל. סביב שתי הבמות המרכזיות, מציבים היוצרים פרטי תפאורה גדולים, המדמים אתרים מוכרים מפריז, כמו מגדל אייפל הבלתי נמנע והמולאן רוז', שמעניקים תחושה של העיר הגדולה המקיפה את הסיפור האנושי הקטן. ויש גם שימוש יצירתי בשחקנים ובמקהלה, שמתפרשים במרחב ומייצרים כמה תמונות יפהפיות, שהמרשימה ביותר בהן היא תמונת המוות של ויולטה.לא מקפחת את הקלאסי וגם את העכשוווי. "אופרה במצדה" (צילום: Florin artist)אמנם, כצפוי מהפקה שכזאת, זנאנייצקי לא מוותר על הגרנדיוזיות ההמונית, נטולת ההצדקה האמנותית המובהקת, לפעמים על חשבון טשטוש הדרמה האנושית, וגם עושה כמה בחירות בנאליות במובהק, כמו הקרנות של שעונים זזים במהירות, כדי לסמן את הזמן האוזל או של רולטה בקזינו, כדי לסמן את הגורל. עם זאת, הוא מפצה על כך בבימוי מדוקדק של הסולנים, שמייצרים באופן נדיר לאופרה מציאות אנושית משכנעת על הבמה, וזאת מעבר לעובדה שהם שרים מצויין. אלנה מושוק המשובחת, שמופיעה במיטב בתי האופרה בעולם, היא ליהוק מושלם לתפקיד ויולטה. הנוכחות שלה על הבמה משכנעת ונוגעת בכל רגע נתון, והביצועים השיריים הוירטואוזיים לעולם לא באים אצלה על חשבון הדיוק הדרמטי. ג'ורג'יו ברוג'י עושה עבודה ראויה, גם אם קצת פחות מרהיבה, בתפקיד אלפרדו. יונוץ פאסקו משלים את המשולש הגורלי בתפקיד אביו של אלפרדו, ומעניק נוכחות מורכבת וכריזמטית לדמות המעניינת הזאת, לצד קול בריטון יפה מאוד. מובן שאחת הסיבות המרכזיות להגיע למצדה היא דניאל אורן, המנצח הכוכב, שמונה לאחרונה למנהל המוזיקלי של האופרה הישראלית. המונומנטליות של האירוע מפיחה באורן אנרגיות מיוחדות, והאופן בו הוא מוביל את התזמורת נוגע בשלמות. בסך הכל, וחרף כל הבעיות, "לה טרוויאטה" הנוכחית היא אירוע מהנה שמצליח להצדיק נסיעה למצדה.

» אופרה במצדה: לה טרוויאטה: 12 ביוני. בימוי: מיכאל זנאנייצקי.

*#