אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כימים אחדים: גרסה בימתית מלאת דמיון למאיר שלו

עיבוד נאמן למקור, משחק מעורר הזדהות ותפאורה יצירתית – תיאטרון מיקרו מציג את אחד הרומאנים היפים של מאיר שלו, בהרבה יראת כבוד ורגישות

תגובות

"ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים, ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה". (בראשית כ"ט, 20)

ב-2005 יצא לאור קובץ מאמרים, שאצר שורה ארוכה של טקסטים מדיסציפלינות שונות – תחת הכותרת "משפטים על אהבה". באירוע שנערך באוניברסיטת תל אביב לכבוד יציאתו נאם גם הסופר מאיר שלו. בדבריו התייחס לדמותו של יעקב, אחד מהאוהבים הגדולים של התנ"ך, וקרא את הפסוק למעלה. "המשפט הזה גורם לקורא בו קנאה כפולה", אמר שלו (הציטוט מהזיכרון), "קודם כל במי שכתב אותו, ואחר כך במי שעליו אמרו אותו".כימים אחדים - כל הפרטים ומועדי מופע

הקנאה השלוית הולידה את אחד הרומאנים היפים ביותר של הסופר (ואחד היפים בכלל), ששמו לקוח מאותו פסוק מפורסם. גרסה בימתית שלו מועלה בימים אלה בתיאטרון מיקרו הירושלמי. אירינה גורליק, שאחראית לעיבוד ולבימוי, ניגשה אליו כך נדמה ביראת כבוד. מצד אחד, ובמידה רבה של צדק, ניכר הרצון להשאיר כמה שיותר מהטקסט של הרומאן המקורי. "תסתכלי טוב", אומרת יהודית לנעמי – על יעקב שיינפלד, "אישה תמיד צריכה לדעת איך נראה נודניק". ועם משפטים כאלה על אהבה, גם בשלו קשה שלא לקנא. אישה תמיד צריכה לדעת איך נראה נודניק. "כימים אחדים" (צילום: אדוארד קפרוב)

מצד שני המקום הרב שניתן לטקסט פגע, בעיקר בתחילת הערב, במעבר שלם לפורמט של מחזה. גורליק בחרה לפתוח עם שורה של מונולוגים, שדרכם החלה להיפרש ההיסטוריה של הדמויות והיחסים ביניהן. המונולוגים הותירו את הרושם כאילו לפנינו רומאן שאת שורותיו קוראים שחקנים, ולא הצגה שמבוססת על טקסט ספרותי. הנאומים נמסרו בפאתוס רב, ויצרו ריחוק מהסיפור ומהדמויות. לקראת חלק השני של המערכה הראשונה כבר הופיעו דיאלוגים וסצנות רבות משתתפים, שהעניקו להצגה קיום משל עצמה.

במרכז כימים אחדים עומד זיידה, בנה של יהודית ושל שלושה אבות – משה רבינוביץ' החזק והשתקן, גלוברמן "הסויחר" ויעקב שיינפלד החולמני. העלילה מתרחשת בכפר קטן בעמק יזרעאל, לפני קום המדינה וכמה שנים לאחר מכן. זיידה (סבא ביידיש) קיבל את שמו מתוך האמונה ש"אם מלאך-המוות בא ורואה ילד קטן שקוראים לו זֵיידֶה, תיכף ומיד הוא מבין שיש כאן טעות והולך למקום אחר". יהודית מסרבת לגלות מי משלושת מאהביה הוא האב האמיתי. את דמותה של רחל אגב, מגלמת עגלה שיהודית מסרבת למכור, ומתייחסת אליה כבתה.

הסיפור נע קדימה ואחורה בזמן, ונמסר בגוף ראשון דרך זיידה, שמבקש לכתוב את קורות משפחתו. גורליק מצליחה להעביר בהצלחה יתרה את הקפיצות בזמן לבמה. זאת באמצעות יצירת שני מפלסים בתפאורה, כשהעליון שבהם משמש כמעין חלון לזיכרון. התנועה בהצגה מעניקה עוד עומק ונפח לדמויות ולעלילה, על ידי כניסות ויציאות רבות ושונות, העמדות ריקודיות של ממש ושימוש נבון באביזרים. כמה משמח לראות תיאטרון שמחפה על תקציב דל בדמיון מפותח.העמדות ריקודיות מעניקות נופח לדמויות. "כימים אחדים" (צילום: אדוארד קפרוב)

מקרב השחקנים בלט לטובה אילן חזן בתפקיד יעקב שיינפלד, שהצטיין הן כקומיקאי מוכשר והן כשחקן דרמטי מעורר הזדהות. מבין שלושת הגברים מסמל שיינפלד את האפשרות הרומנטית, הנאיבית. הוא לא רבינוביץ' - הישראלי-ציוני החזק שיודע להרים סלעים, אך מבכה בסתר את אובדן ילדותו (בצורת הצמה שגזרו ממנו בגיל צעיר) ; וגם לא גלוברמן הסוחר הממולח, שבדומה לגברים של עגנון יודע לדבר על אהבה רק דרך מושגים של כלכלה. אפשר שלמרות הסוף העצוב, שלו עדיין מאמין ביעקב שיינפלד שלו, שיודע לחכות שבע שנים לאהבה, ומקדיש אותן לחיזורים.כימים אחדים - כל הפרטים ומועדי מופע

כתבות שאולי פספסתם

*#