אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנדרגולה: הצגה סקסית, משעשעת וחתרנית

טקסט חתרני, תרגום מצויין ועיבוד צבעוני ומלא מחשבה - הופכים את "מנדרגולה" להצגה סוחפת ומלאת קסם. צעירי בית לסין מפגינים כישרון, גם אם לעיתים זקוקים להפוגה

תגובות

מהו מנדרגולה? חפשו את המונח בויקיפדיה ותמצאו את עצמכם מביטים בשורש אפרפר ומוזר למראה. זהו שורש צמח הדודאים, שאכילתו מעוררת הזיות. אם לאינדיאנים של מרכז וצפון אמריקה היו סמים רבים בהם עשו שימוש בטקסיהם, לאירופאים של ימי הביניים והרנסאנס היה בעיקר הדודא, הצמח המכושף, המפחיד והמפתה.

למרקחת המכילה דודא יש תפקיד במחזה מנדרגולה, אבל המחזה כולו נראה כאילו נסוך עליו החומר המופלא. ניקולו מקיאוולי, שנזכר בהיסטוריה הרבה יותר כתיאורטיקן פוליטי מאשר כמחזאי (ספרו הקטן "הנסיך" הוא אחת מן היצירות מאירות העיניים ומעוררות התרעומת ביותר בתולדות המחשבה המדינית) ביצע מעשה כשפים: הוא לקח סיפור רגיל של מחזה רנסאנס, כמעט קומדיה דל-ארטה טהורה, וסימם אותו. התוצאה מטלטלת. האם באמת נכתב בראשית המאה השש עשרה מחזה מיני כל כך? סאטירי כל כך? האם אמירות כה חותכות בדבר שחרורה של האשה אכן מופיעות בו? האם הוא באמת מניח לחרמנותם של גבר ושל אשה, ולא לאהבה, לנצח? התשובה לכל השאלות היא כן,ולכן הכניסה לאולם תיאטרון כשביד כרטיס הנושא את שם המחזה הזה היא תמיד מסעירה.מנדרגולה - מועדי הצגהמה מתרחש על במת האולם עצמו? קאלימאקו הדון ז'ואן (שלומי טפיארו) נוסע מפריז לפירנצה במיוחד לשם הרפתקאת אהבים. הוא שמע על יופיה של לוקרציה היפה (רויטל זלצמן) ונחוש לאהב אותה למרות היותה נשואה לאשמאי זקן. פרחח בשם ליגוריו (דיקלה הדר) מציע את עזרתו. הוא וקאלימאקו משכנעים את בעלה של הנחשקת להשקות אותה שיקוי מנדרגולה, שכן רק הוא ירפא אותה מעקרותה. הם מזהירים אותו שהגבר הראשון שישכב איתה לאחר לגימת השיקוי – ימות. הבעל הישיש, המשווע ליורש, הופך מבלי יודעין למליץ יושר של הנווד הנפקן. הוא לוחץ בעצמו על אשתו להעניק את גופה לגבר אחר, מתוך הבנה שיהיה זה "נידון למוות" שנועד להתפגר בין כה וכה. לוקרציה החסודה נבהלת ומסרבת, אבל אמה והממסד הדתי מצטרפים לבעלה בהפעלת הלחץ: היא חייבת לשכב עם הנידון למוות, חייבת לאפשר את ביצוע התרמית. מחזה שמקדים את זמנו. "מנדרגולה" (צילום: דניאל קמינסקי)קבוצת הצעירים של תיאטרון בית לסין עושה חסד עצום עם הסיפור הזה. שחקניה מצויים בתנועה בלתי פוסקת. הבמאי והכוריאוגרף גלעד קמחי מסחרר אותם עד כדי מחול ממש. התלבושות שלגופם, מעשה ידי אולה שבצוב, מטרפות. שמלתה של לוקרציה משובצת מנעולים ובין רגלי בעלה תלוי שקיק אשכים אדמדם דמוי דבלול של סנטר תרגול. המוזיקה המקורית של אמיר לקנר נהדרת.  נהדר מכל הוא הנוסח העברי של יעקב שבתאי, המלא מטעמים: "אני רעב אותך!" מכריז קלימקו, "הולכת אותי שלל" רוטן יוסי טולדו המצויין בתפקיד ניצ'ה, בעלה של לוקרציה. המנעד הלשוני של התרגום מקל מאוד על קריצות לעידן הפייסבוק, מבלי לאבד אחיזה בעבר הרחוק.

אם יש לי ביקורת כלשהי כלפי "מנדרגולה", היא טמונה דווקא בקצביות המרובה של ההצגה. היא כולה שיא אנרגטי מתמשך: אין בה הרף של ממש  ואין בה די בניה בריאה של מתח. כאן מתבטא חוסר הבטחון המסויים של הצעירים. אילו ידעו עד כמה היצירה שבידיהם מוצלחת אולי לא היו חווים את "חרדת החלל הריק" המפורסמת, ומעניקים לנו ולעצמם יותר אוויר לנשימה.  מסחרר, מחסרר מדי. הצעירים של בית לסין ב"מנדרגולה" (צילום: דניאל קמינסקי)

נסיים במילה טובה מאוד לשחקנית שלאו דווקא עמדה במרכז הבמה, אבל זכתה בתשואות בכל פעם שירדה ממנה. זוהי טל-יה יהלומי-לוי, שגילמה את האלמנה החסודה דונה ליזה. כן, מדובר בתפקיד קומי נפלא מלכתחילה, אבל המיזוג של שמרנות עמוקה ורטט תשוקה שהפיקה יהלומי-לוי בלבוש השחורים הפיל את הצופים מכסאותיהם. דונה ליזה, הנבוכה מרוב עצמת יצריה, ייצגה ודאי בפני קהל איטלקי בן המאה הט"ו את כפילות ערכיו. ערכים כפולים לא חסרים גם בעידן ברלוסקוני, ולכן כל זה עדיין עובד בצורה פשוט נפלאה.   

כתבות שאולי פספסתם

*#