גד אלמליח: אליל סטנדאפ צרפתי - מופעי סטנדאפ - הארץ

גד אלמליח: אליל סטנדאפ צרפתי

עם אנרגיות בלתי נגמרות, כישרון והומור נדיר, סיפק הקומיקאי גד אלמליח שעתיים וחצי של סטנדאפ וירטואוזי. יובל בן עמי השחיז את הצרפתית שלו והתפקע מצחוק

יובל בן עמי, עכבר העיר אונליין
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יובל בן עמי, עכבר העיר אונליין

את גד אלמליח הכרתי בכרזת ענק מעל לרחוב בפרברי פריז. "גד אלמליח!" זעקו האותיות האדירות, גדולות עוד יותר מאלה בהן נכתב שם הסרט. לא היה ספק שמדובר באליל, אליל בעל שם ישראלי ויומיומי להפליא. לא יכולתי שלא לשאול את השאלה מתוך השיר המפורסם: "הו דה פאק איז אליס?". אז גד אלמליח הוא אליל ועסקי השעשועים הם עבודת אלילים, לכן מפתיע היה לראות כל כך הרבה כיפות בכניסה לבנייני האומה. מובן שקהילת הירושלמים הדוברים צרפתית נוטה לדתיות, אבל מי היה מתאר לעצמו קהל כזה אצל סטנדאפיסט, אחד שמתבדח על הפחד מנחירה בלילה הראשון בו לנים אצל בחורה חדשה? שאלתי בחור ישיבה אחד האם אינו מודאג מתכנים בוטים במופע. האברך, דוד שמו, חייך בין זקן מכובד למגבעת ליטאית. "אולי בפריז הייתי מודאג, אבל גד כבר היה בארץ והכל כאן היה בסדר".   גד אלמליח בישראל - כל הפרטים

בנעוריו בקזבלנקה למד אלמליח בעצמו בישיבה, אבל נמלט ממנה למונטריאול ולסצנת הסטנדאפ הלוהטת שלה, שם החל את דרכו. בראשית המופע חיפש את תושבי העיר בקהל ותהה איך הם נשמעים כשהם מדברים בעברית. "ברוך הבו?" ניחש. היושבת לצידי, יוצאת מונטריאול, התגלגלה מצחוק, אחר כך התפתלה מצחוק. הקסם החל לפעול.

האיש שעמד על הבמה אינו סתם קומיקאי, הוא טורפדו של אנרגיות שרץ אנה ואנה על פני הבמה, פסנתרן, גיטריסט, ובדחן וירטואוז. אלמליח הופיע בצרפתית, אבל ניצל כאמור גם את העברית מימי הישיבה, לשם האפקט הקומי. ברגעים מסויימים במופע נשמעה הצרפתית שלו כמו ערבית של תושבי יפו: כל כך הרבה עברית התערבבה בה. בתוך דקות פיתח בינו לבין הקהל שפת תנועה שאיפשרה לו להעביר כל תוכן. אזכור של עניינים "רגישים" מבחינת הציבור הדתי לווה בפריסה של אצבעות שתי הידיים מעל לראשו, כאילו היו לו קרני אייל של שטן מבולבל, ובחריצת לשון שהתקבלה באהבה רבה.  פסנתרן, גיטריסט, ובדחן וירטואוז. גד אלמליח (צילום: יח"צ) העיסוק בעניין היהודי והישראלי איפשר לאלמליח לפרוש לא רק אצבעות אלא כנפיים. את רגע השיא של המופע המקורי, ניתוח נבוך של דימויים מוזרים בשירי ערש צרפתיים, העביר כרב הדורש על פרשת השבוע. בסיום מחול המתאר את רצינות היתר בה משחקים הישראלים במטקות, האיש נעצר. הוא הסביר שאילתר יותר מדי והלך לאיבוד. הקהל הרעים בתשואות.היו רגעים ליריים במופע. אלמליח דיבר על האהבה: "נשים אוהבות קומיקאים, זאת אומרת בטלוויזיה. אחד על אחד קומקאים הם טיפוסים קשים מדי, תמיד צריכים תשומת לב". כשאזכר את היותו פנוי, בעקבות פרידתו מהשחקנית אן ברושה, צהלו הבנות בקהל. מדובר בגבר נאה להפליא – ועוד יהודי טוב. נראה היה שלא אכפת להן להקדיש לו קצת תשומת לב. כאן או בפריז, איפה שיבחר.

במסורת הנדיבות של אמני במה צרפתים, עמד אלמליח על הבמה במשך כמעט שעתיים וחצי. מי מצפה ממופע סטנדאפ שיימשך שעתיים וחצי ורק ישתפר עם כל דקה? הלצות הפסנתר והגיטרה שלו התקרבו באיכותן לבדיחות בטהובן המתוחכמות של דאדלי מור. הוא הספיק במהלך המופע לקשור קשר אהבה עם צופה ביציע לחרוז לה סרנדות ואז לשוב לרווקותו. כשזרק לו מישהו אמירה על השריפה באיקאה, הבין את ההקשר והשיב בבדיחה. הוא נתן כבוד לכל אנשי ההפקה, בהם עוזר במה בשם עלי, שעוכב חמש שעות בנמל התעופה עם בואם. עלי הפך לגיבור הערב. כזאת היתה האווירה.לסיום הזמין אלמליח לבמה את ישראל קטורזה, שניסה מיד לשכנע אותו לעלות ארצה. קטורזה סיפר בדיחה על ביקור בלובר, בעוד אלמליח מתלוצץ על חשבונו. זה היה רגע סימפאטי והוא הוסיף לתחושת המשפחתיות. בניגוד לקטורזה. אני מסוגל להתמודד עם ריחוקו של בן המשפחה הזה. בזכות אותו ריחוק, הוא מביא לקהל דובר הצרפתית כאן משהו מרענן מאוד ואיכותי להפליא להפליא. מדובר בקומיקאי ברמה שיש לה מעט מקבילות. מגיע לו לעשות חיל בעולם. מגיע לו להיות אליל.     גד אלמליח בישראל - 6 בפברואר, בנייני האומה, ירושלים

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ