"גבירתי הנאווה" 2013 בהבימה: הברד שוב ירד, אבל ההגברה רק עלתה

הליווי התזמורתי הצעקני ושני כהן, שהיא רק "בסדר" בתפקיד הראשי, הקשו להיסחף עם החוויה. עם משחק משובח של הפרטנרים וכוריאוגרפיה מרשימה, המהפך של לייזה דוליטל מצליח לעבור בשלום

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

מי שקורא בעקביות את ביקורות התיאטרון שלי יודע שיש סוגה תיאטרונית אחת שאני אוהב יותר מאחרות. אלה לא המחזות של שייקספיר, צ'כוב, אוסקר ויילד, טום סטופארד או חנוך לוין, אלא דווקא המחזמר, אותה תרומה אמריקאית (בעיקרה) לאמנות התאטרון. מכל מחזות הזמר אני אוהב ביותר – לא, אולי זה לא נכון. אני מכיר הכי טוב (באופן אינטימי, אפשר לומר, יהיה תיאור מדויק יותר) את "גבירתי הנאווה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ