שנתיים למותו

החותם שהותיר גרי בילו בתיאטרון הישראלי

מייסוד תיאטרון באר שבע דרך הניהול רב-השנים של בית צבי ועד הקמת תיאטרון תהל ההומו-לסבי - במלאות שנתיים למותו של גרי בילו ניכרת השפעתו על התיאטרון המקומי

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

ביום שישי שעבר מלאו שנתיים למותו של גרי בילו, איש תיאטרון בעל תכונות נדירות ואישיות מרתקת, שעשייתו בעולם התיאטרון הישראלי, מראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת ועד למותו, הותירה השפעה מעמיקה; זו ניכרת היטב ביום-יום של חיי התיאטרון הישראלי, גם מבלי שתירשם במישרין לזכותו.

בילו היה חבר קרוב שלי מראשית אותן שנות ה-70, מהימים שהתחלתי לכתוב ביקורות תיאטרון. זה היה הנושא העיקרי, וכמעט היחיד, של שיחותינו, גם מפני שבעולמו של בילו הכל התנקז דרך הפריזמה של התיאטרון. זאת לא היתה, אם כן, ידידות נפש. זאת היתה ידידות נפש התיאטרון. הרגעים שבהם הוא חסר לי ביותר באותן שנתיים מאז מותו הפתאומי (כולנו ידענו שהוא חולה בסרטן, אבל הפרוגנוזה האכזרית לא היתה ברורה) הם בשעות אחרי שצפיתי בהצגת תיאטרון, בארץ או בחו"ל, ואחרי שכתבתי ושלחתי לעיתון את הביקורת הקצרה, שבה התחייבתי קבל עם ועולם לדעתי על ההצגה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ