תיאטרון תמונע מספק סיבה טובה לעצור בשוליים

המחזה "בוץ", בבימויו והשתתפותו של יגאל זקס, ממחיש את כל מה שטוב ב"תמונע", התיאטרון התל-אביבי שהעיקר בו אינו למלא את האולם והקופה ושהעשייה שלו היא בלתי נלאית

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

בכל פעם שאני מפרסם מאמר ארוך על אחת ההצגות בתיאטרון הרפרטוארי (וזה קורה גם, אם לא בעיקר, משום שההפקות ה"גדולות" בהיקפן, הפונות לקהל רחב, מועלות בתיאטרונים הרפרטואריים) אני נתקל במטח "טוקבקים" הנוזפים בי על שאינני פוקד את תיאטרון תמונע, שבו מתקיימת עשיית התיאטרון האמיתית.

לפיכך, הגיע הזמן להעמיד דברים על דיוקם: אני בא ברצון למתחם תיאטרון תמונע, ברחוב שונצינו 8 בתל אביב, בכל פעם שאני מוזמן לשם. אני מוזמן לשם הרבה: עברתי על לוח ההופעות בתמונע בחודש ינואר, וספרתי שם כ-40 הצגות תיאטרון. וגיליתי גם, לבושתי, שראיתי חלק קטן מהן בלבד. גם כי לא לכולן הזמינו אותי, וגם כי לא לכולן יכולתי להתפנות, כי גם בענייני תיאטרון "הנפש (שלי) חפצה, אך הבשר רפה".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ