"רומיאו ויוליה": שייקספיר על אופנוע

אלים, פאנקי, דיבורי. הבמאי עירד רובינשטיין ותיאטרון באר שבע מציעים גרסה מרתקת של "רומיאו ויוליה", עם החלטות בימוי מקוריות, שלצד הפיוט מהדהד בה גם דאעש

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

מבין ארבעה מחזות קלאסיים שהועלו לאחרונה, הפקת "רומיאו ויוליה" בתיאטרון באר שבע היתה המעניינת והמספקת ביותר בעיני, וזאת למרות שתי נקודות־מוצא לא פשוטות: האחת, שזהו אולי המחזה השייקספירי המוכר ביותר — לבקיאים בתולדות התיאטרון וגם לצופים שלא קראו שייקספיר מעולם — על הבמה, בקולנוע, במקור ובעיבודים ("סיפור הפרברים", המוזיקה לבלט של צ'ייקובסקי או פרוקופייב); השנייה, שבהשוואה להפקות האחרות ("אותלו" בבימוי לנה קריינדלין בגשר, "הנשים העליזות של וינדזור" בבימוי אודי בן־משה בחאן ו"אדיפוס" בבימוי חנן שניר בהבימה) הבמאי עירד רובינשטיין היה עבורי איכות לא מוכרת, כיוון שעד עתה עבד בפרינג' או בבתי ספר למשחק, ולמיטב ידיעתי זו עבודתו הראשונה בתיאטרון הרפרטוארי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ