מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

את חטאי (הרבים מספור) אני מזכיר: אני לא הולך לראות הצגות של תלמידי בתי הספר למשחק. לא מפני שאני לא מתעניין או מעריך את מה שיכול לקרות שם על הבמה. להיפך: שם, לעתים קרובות, מתרחשות התגליות המרתקות של כישרונות העתיד, והרי אין הנאה גדולה מזו של מבקר היכול לסמן כוכב עולה וללוות אותו. ואני יודע שמי שיוצא נפסד מאותו חטא שלי זה בעיקר אני. הנה, למשל, הלכתי לראות את "המחברת הגדולה" שביים עירד רובינשטיין עם תלמידי הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין רק עתה, אחרי שעמיתי גמרו עליה את ההלל מזמן, וכך אינני יכול להתהדר בכך ש"הייתי הראשון ששם לב ש..." אלא רק לחזור על מה שאמרו קודם לפני. לא משנה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ