לראות את יהוא התנ"כי ולחשוב על קצינים בישראל כיום

ההפקה החדשה של "יהוא" בהבימה היא אחת ההצגות השלמות ביותר שהועלו כאן בשנים האחרונות. זה לא רק סיפור על מפקד הרוצח באכזריות אזרחים אלא גם סיפור על התעללות המערבת מין וכוח, על טירוף בלתי נשלט ועל "עשבים שוטים" שקמים על יוצריהם

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

היוונים נתנו לתרבות המערבית את המיתוס, עם סיפוריו הארכיטיפיים המספרים ומפרשים לנו את עצמנו ואת צורת הדרמה. הם גם הציבו את הרף הקלאסי למאמצינו התיאטרוניים, וגם עיצבו את הדרך שבה אנו מספרים לעצמנו, כקהילה אנושית וקהל של הצגה, את הסיפור המשותף שלנו. האנגלים, קצת יותר ממילניום וחצי מאוחר יותר, הוסיפו למטען החורג של אותה תרבות רף הצטיינות נוסף, במחזות של שייקספיר וזריקה לשונית־תרבותית בצורת תרגום המלך ג'יימס (הוא יזם, מימן ואישר) של התנ"ך והברית החדשה, שהם מצדם מאגר מיתוסים וסיפורים ארכיטיפיים שגם מספרים לנו את סיפורנו ומעצבים את תודעתנו ואת נפשנו.

תגובות