סוג של סוף טוב: זכרונות של מבקר תיאטרון מאורנה פורת

הטלפון באמצע הלילה למפקד גל"צ, ההצגה הקסומה "הדה גאבלר" שירדה באופן מפתיע, היריבות עם חנה מרון, ועל מי אמרה אורנה פורת שהיא לא שחקנית טובה. מיכאל הנדלזלץ בזכרונות אישיים

מיכאל הנדלזלץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ

זאת היתה ההופעה האחרונה בהחלט של אורנה פורת על במת תיאטרון הקאמרי. היא היתה אחת מן הנפשות המובילות על במתו ומאחורי הקלעים במשך שנים רבות, גם אם לא היתה ממקימותיו. ארונה ניצב על הבמה הגדולה של התיאטרון ביום שישי שעבר, האולם לא היה מלא לגמרי, ובעיקר בלט היעדרם של שחקני הדור הצעיר והנוכחי של התיאטרון הישראלי. אוהביה נפרדו ממנה ברוח טובה ומפויסת, גם אם עצובה (היא מתה בגיל 91; זאת לא הייתה קריירה שנקטעה באיבה. אולי אפילו סוג של סוף טוב), ובצהרי היום התחילה על אותה במה הצגת "אופרה בגרוש".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ