למה מחזותיו של חנוך לוין מצליחים כל כך בחו"ל?

בסימן הפסטיבל הבינלאומי השני של הצגות חנוך לוין, קשה שלא לתהות מדוע מחזותיו של לוין - מהמחזאים הביקורתיים והמאתגרים ביותר שידע התיאטרון הישראלי, ששפתו שימשה לא רק להעברת התוכן אלא כמרכיב צורני של ממש – מצליחים כל כך בחו"ל

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

זאת השנה השנייה שתיאטרון הקאמרי מקיים פסטיבל בינלאומי של הצגות חנוך לוין. השנה מתארחות בפסטיבל הצגות מצרפת ("אשכבה"), גרמניה ("רצח"), פולין ("יעקבי וליידנטל"), בולגריה ("קברט חנוך לוין"), ואליהן מצטרפות הצגות על פי מחזות לוין שהן עדיין ברפרטואר של הקאמרי ("הרטיטי את לבי", "כולם רוצים לחיות" ו"אשכבה", שבוימה על ידו עוד בחייו), וכן הפקות ישראליות חדשות ("גאולה" ו"האשה המופלאה שבתוכנו" בגרסה אופראית). אני כותב את הדברים האלה כאילו זה מובן מאליו, אבל צריך להדגיש עד כמה זה דבר יוצא דופן. הנה, אפשר לקיים פסטיבל בינלאומי של הצגות שנעשו במדינות שונות בעולם – שם מתחרים על תשומת הלב של הבמאים, השחקנים ומנהלי התיאטרונים הרבה מחזות שנכתבו במקור בהרבה שפות – על פי מחזות שנכתבו בשפה שמעטים יחסית יודעים (כן, עברית, שפת התנ"ך המקורית, היא בכל זאת שפה די אקזוטית עבור רוב העולם), ושמחברם נחשב בישראל כמי שהיטיב למפות את המציאות והנפש היהודית־ישראלית דווקא. אז איך זה קורה?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ