טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוברט וילסון בפסטיבל ישראל: למיטיבי לכת בהרים הגבוהים של התיאטרון

רוברט וילסון הוא אחד מיוצרי התיאטרון החשובים בעולם. "הטייפ האחרון של קראפ", שהציג בפסטיבל ישראל על פי בקט, מספק אסתטיקה מדהימה אבל גם מענה את הקהל

תגובות

"הטייפ האחרון של קראפ" מאת סמואל בקט (עלה לראשונה ב–1958) הוא מחזה יחיד, המסתכם בכמה עמודים ספורים. הוראות הבימוי תופסות מקום מרכזי, לא פחות מאשר המלל המדובר. קראפ הזקן, שנהג להקליט את עצמו אחת לשנה, כשהוא מסכם את אירועיה, עורך כעת מעין סיכום, תוך דיאלוג עם עצמו הצעיר, המדבר מתוך סלילי הטייפ שהוא שומע. המתח בין העבר להווה הוא הלב הדרמטי של המחזה. אם קראפ הצעיר עוד קיווה לאהבה, ולהצלחה מקצועית כסופר, הרי שקראפ הנוכחי הוא אדם מריר, שלא היה רוצה לחזור לאחור, ושלא מזדהה עם קראפ הצעיר. חדרו החשוך...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות