'מז'יניק": יוצרי ההצגה הזאת חששו ללכת עד הסוף - ביקורת תיאטרון - הארץ

'מז'יניק": יוצרי ההצגה הזאת חששו ללכת עד הסוף

ההצגה "מז'יניק" עוסקת בקשרים משפחתיים. שלושת היוצרים, שכישרונם ניכר, ניסו להעביר אמירה עמוקה, אך התפזרו לכל כיוון על חשבון האומץ להיות חשופים על הבמה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ננו שבתאי
ננו שבתאי

ההצגה "מז'יניק" (אח קטן, ביידיש) מנסה לעסוק בקשרים האינטימיים המעצבים את חיינו: קשרי משפחה ובעיקר קשרי אחים ואחיות. היא מתחילה במין סימון של דינמיקה קבוצתית: היוצרים המבצעים יושבים בין הצופים, בבגדים יום יומיים, ושואלים מי מהצופים היה אח צעיר או בכור, ומי חש קירבה רבה יותר לאמא או לאבא.

הקהל מצביע, ואז מציגים היוצרים את אבא או אמא שלהם האמיתיים, היושבים, כך מתברר, בין שאר הקהל, ומבקשים מהם חיבוק. זהו רגע תיאטרוני מיוחד, שבוודאי פורט על נפשם של רוב הצופים: שלושה חיבוקים בין דוריים ממושכים ניצבים כתמונה הראשונה על הבמה השחורה המוקפת משני צדדיה בשתי שורות צופים בלבד מכל צד. אווירה אינטימית נוצרת, וזהו מין אות להתחלה של אירוע מבטיח.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ