שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"פנסיה מוקדמת": המלה "מחזה" מחמיאה לטקסט הזה

דמויות שטוחות, שפה דלה, בדיחות אינפנטיליות על הגיל השלישי, מערכות יחסים שלא מתקדמות לשום מקום וסצינות נטולות מתח דרמטי. "פנסיה מוקדמת" מזכירה הצגה בבית ספר יסודי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ננו שבתאי
ננו שבתאי

לפני שכבים האורות באולם צוותא 3 ומתחילה ההצגה "פנסיה מוקדמת", פונה לקהל גבר צעיר ומבקש במתק שפתיים להשקיט טלפונים. הוא מודה שלא קל להתנתק מהם, ולו לשעה, אבל מבטיח שהעניין נחוץ ואף ישתלם. המונולוג הקצר והלא רשמי הזה גורם למעין תחושת פמיליאריות עוד בטרם התחיל האירוע, והקהל מצחקק ומגיב, כאילו נשאל שאלה. מי שצפה בעונה השנייה של "מחוברים", יזהה את הגבר החייכן כישי גרין, איש היי־טק שהצליח לעשות אקזיט ולהתעשר בן לילה, ושתיעד כחלק מהסדרה את חייו וחיי אשתו, במאית ההצגה דפנה רובינשטיין. גרין גם חתום על יחסי הציבור ושיווק ההצגה. בדיעבד מתברר שהעניין לא בלתי קשור לתוכן ההצגה ולתהיות העולות מצפייה בה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ