"פנטום האופרה": הגיבורה האמיתית היא המוזיקה

המחזמר "פנטום האופרה" עוסק בפער בין היצרי למהוגן. למרות כמה אי דיוקים דרמטיים, ההפקה הזו כה מקצועית ויפה עד שהיא גורמת לרצות להיעלם בעולם הקסום שעל הבמה

ננו שבתאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ננו שבתאי

המחזמר "פנטום האופרה" נחת בארץ בהוד והדר, ממש כמו הנברשת האימתנית המתנפצת בעיצומו בקדמת הבמה. המחזמר מבוסס על רומן אימה גותי של הסופר הצרפתי גסטון לרו שפורסם ב–1909, אבל יש בסיפור איכות מיתית על־זמנית, והוא זכה לגרסאות וגלגולים רבים.

הסיפור מתרחש בבית אופרה פריזאי הנשלט על ידי יצור שתחילה לא ברור אם הוא אדם או רוח רפאים: "הפנטום". הפנטום (ג'ונתן רוקסמאות) מקבל (בסחיטה ואיומים, אפשר לומר) משכורת ממנהלי האופרה, ונשמר לו תמיד מקום של כבוד בתא 5. הוא נותן הוראות אמנותיות ממקומות סמויים בבית האופרה הענק, מלא המסדרונות והמרתפים, ומהווה מין השראה גאונית לתכנים המוזיקליים, ובעלילה עצמה: לזמרת חדשה וצעירה, שבה הוא מתאהב ומעניק לשירתה ממד אלוהי נשגב וסוחף.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ