"האיש שחשב שאשתו היא כובע": הצגה מרגשת ושונה בנוף התיאטרוני המקומי

המחזה "האיש שחשב שאשתו היא כובע" של פיטר ברוק הוא כמו מחקר תיאטרלי על בעיות נוירולוגיות. דרך מקרי הקיצון הצליחו שחקני החאן, בהובלתה של הבמאית ג'יטה מונטה, לעסוק במהות האנושית ברגישות ובהקשבה

ננו שבתאי
ננו שבתאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ננו שבתאי
ננו שבתאי

לעיבוד הבימתי של הבמאי פיטר ברוק לספרו של הנוירולוג הנודע אוליבר סאקס "האיש שחשב שאשתו היא כובע", ברוק קרא "מחקר תיאטרלי". הטקסט אכן שונה ממחזה, כפי שאנו מורגלים לצפות ממנו. הוא לא עוקב אחר דמויות בתהליך דרמטי רגשי, אלא מציב בראשו נושא מוגדר: "בעיות נוירולוגיות". זוהי סדרה של סצנות קצרות, בהן נפגשים רופא נוירולוג ומטופל שמתמודד עם בעיה ייחודית. לכל סצנה כותרת ("גירויים", "אונה מצחית", "אוטיסט"), על פי מחלתו או הסימפטום ממנו סובל המטופל. המטופל חווה לנגד עינינו את הבעיה שלו, והרופא מסביר או עורך ניסוי משותף, במטרה להבין יותר, ולשפר את מצב המטופל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ