פסטיבל עכו: יפה שאתם מראים ציצי או תחת. זה לא נקרא אומץ

רק שתיים מבין שמונה ההצגות המתחרות השנה בפסטיבל עכו היו ראויות. נדמה שהיוצרים כל כך צעירים ברובם ולא מנוסים מספיק בחיים כדי להביא משהו מעבר לנרקיסיזם

ננו שבתאי
ננו שבתאי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ננו שבתאי
ננו שבתאי

יומי השני בפסטיבל עכו התחיל בצורה מסריחה. בהצגה "המשחטה", המתרחשת במשחטה/קצבייה, שבה חותכות ומפרקות השחקניות/דמויות חלקי בשר של חיות מתות אמיתיות לעיני הקהל, נתקלים ראשית בריח בלתי נסבל, שלאדם הממוצע קשה לשאת. ההצגה מתארת סיפור מדמם על רצח של בתה של אחת מבעלות או עובדות המקום, שביצע כנראה בעלה של העובדת השנייה. הסיבות לרצח, כמו שאר העלילה, נותרות עלומות. אפשר להבין את עלילת הרקע רק דרך התוכנייה. יסלחו לי היוצרים, סיפור דרמטי שנשען על טקסט צריך להיות מובן על הבמה, בזמן אמת. מה שנותר הוא טקסט בומבסטי שצועק רגשות גולמיים ככעס ונקמה, מלא פאתוס וכללי. הבימוי חסר כל מחשבה על חלל, התפתחות של אלמנטים, שלא לדבר על קונספט. לזה נוסף משחק צעקני, ללא התפתחויות או ניואנסים אפקטיביים, ורעשי רקע מכוונים של סכינים חותכות, ודפיקות מסוגים וקצבים שונים המטרידים את האוזן. אט אט נהפכת הבמה לאדומה יותר, רועשת יותר, וכך גם פניהן וגופן של השחקניות־קצביות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ