"אוסלו": את ההצגה הזאת מוכרחים להכניס לתוכנית הלימודים - ביקורת תיאטרון - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אוסלו": את ההצגה הזאת מוכרחים להכניס לתוכנית הלימודים

לכתבה
לירון ברנס ולימור גולדשטיין כדיפלומטים הנורווגים טריה לרסן ומונה יול ב"אוסלו". משחק משובח רדי רובינשטיין

תחקיר אירועים דקדקני של המחזאי האמריקאי ג'יי טי רוג'רס, לצד חופש בעיצוב הדמויות, הם חלק מהחוויה של "אוסלו", מחזה אינטליגנטי ואופטימי עם בחירות ויזואליות מדויקות ומשחק משובח

תגובות

המחזה "אוסלו", מאת המחזאי האמריקאי ג'יי טי רוג'רס עוקב אחר ערוץ השיחות החשאי שלפני הסכם אוסלו. רוג'רס כתב אמנם בעבר מחזות פוליטיים, אבל הרעיון ל"אוסלו" הגיע דווקא מבמאי שעבד אתו, ברטלט שר, שדרך בית הספר של ילדיו הכיר את זוג הדיפלומטים הנורווגים טריה לרסן ומונה יול, שהיו שותפים להסכם אוסלו. רוג'רס ולרסן נפגשו, שתו משהו, והשיחה ביניהם נתנה למחזאי את ההשראה לכתוב על המגעים שלפני ההסכם. רוג'רס ערך תחקיר מקיף, ביסס את המחזה על העובדות האמיתיות, שאותן למד לעומק, אולם את רוב הדמויות שלקחו חלק בשיחות שלפני ההסכם הוא לא פגש באופן אישי, אף שהשאיר את שמותיהם המקוריים במחזה. זה המקום שבו הוא הרשה לעצמו...

הרשמה לניוזלטר

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות