שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

העיבוד הישראלי למחזמר של דייוויד בואי: נפילה, ולא מכוכב אחר

השירים של דייוויד בואי אחראים לרוב הרגעים היפים במחזמר "לזרוס" המבוסס על יצירתו. השאר שעטנזי וקלוש ברובו ומזכיר יותר מסיבת פורים ממחזמר איכותי. אבל דיאנה גולבי ואדם מפגינים נוכחות חזקה

ננו שבתאי
ננו שבתאי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דוד לביא, מתוך "לזרוס". המיתוס החוץ בימתי אינו מספיק כדי ליצור אפקט חי ומשכנע
דוד לביא, מתוך "לזרוס". המיתוס החוץ בימתי אינו מספיק כדי ליצור אפקט חי ומשכנעצילום: ז'ראר אלון

יש האומרים שבתוך כל אדם מסתתרת דמות אחרת, שונה לחלוטין מזו הנגלית כלפי חוץ, והדמות הפנימית הזאת היא המהווה את ה"אני" האמיתי והאותנטי יותר. ה"אני" הזה, המוסתר בדרך כלל, מייצג את התגשמות כל הפנטזיות של אותו אדם, הנשגבות שבהן, כמו גם האלימות והאפלות. זהו כמובן תיאור כללי ביותר של אלמנט נפשי מוכר, בין אם הוא מתואר דרך פרדיגמה פסיכולוגיסטית, אנתרופולוגית, או אחרת. דיוויד בואי, שהקריירה ארוכת השנים שלו היתה מגוונת כל כך מבחינה מוזיקלית־סגנונית, וגם באופן שבו יצר שילובים של אמנויות שונות, ידוע גם בהחצנה של האלמנט הנ"ל, כמי שגילם (על הבמה ועל המסך) דמויות ואישיויות רבות ושונות, שבשלן זכה לכינוי "הזיקית של הרוקנרול".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ