אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מוטרפים מאהבה": באמריקה זה היה טוב יותר

עם שילוש מקודש של מחזה, במאי ושחקנים טובים, העיבוד החדש של הבימה למחזה של סם שפרד היה אמור להיות מצוין. אז איזה הסבר יש למה שמתרחש בפועל על הבמה, ואיך זה קשור לארץ המקור?

תגובות

ניסיון מלאכותי לייצר דרמה. "מוטרפים מאהבה" (צילום: ז'ראר אלון)המחזות של סם שפרד הם לא אורחים קבועים על במות התיאטרון הישראלי. למרות מעמדו של שפרד כאחד המחזאים האמריקאיים הגדולים של המאה ה-20, התיאטראות הרפרטואריים בישראל בקושי נגעו ביצירותיו. אולי זה קשור לעובדה שיש בשפרד משהו אמריקאי מאוד, שמושרש היטב בדמויות המקומיות והמנהגים המקומיים של העיירות הפריפריאליות הקטנות, שלא מיתרגם טוב לעברית. אולי זה קשור גם לחספוס ולאלימות שמאפיינים לעיתים קרובות את מחזותיו ומונעים מהם למשוך קהלים רחבים. "מוטרפים מאהבה" הוא אחד המחזות היותר מוכרים של שפרד מ-1984, שאפילו הפך שנה לאחר כתיבתו לסרט קולנוע בבימויו של רוברט אלטמן ובהפקתו של מנחם גולן. באורח פלא, למרות חוסר הפופולריות של שפרד במקומותינו, מדובר בהפקה השנייה של המחזה בארץ בשנתיים האחרונות. עודד קוטלר ביים אותו לא מזמן בהפקה קאמרית בגרסה שלו ל"אקטורס סטודיו" האמריקאי בסדנאות הבמה. עכשיו בא נועם שמואל, יוצר מוערך שמתנהל כבר כמה שנים טובות בין התיאטרון הרפרטוארי לעבודה בבתי ספר למשחק, ומביא את המחזה לתיאטרון הלאומי בהצגה שלמרות הרצון הטוב הניכר, אינה מצליחה לשכנע.» מוטרפים מאהבה - לכל הפרטים» עכבר במה» "PIXEL": טופוגרפיה תנועתית נזילה» "הר אולימפוס": שאפתנות שלא מצליחה לגעת» "בילי אליוט": עבודה מהוקצעת ואנרגטית» שיר גולדברג מונתה לבמאית הבית של החאןסיטואציה לא אמינה. "מוטרפים מאהבה" (צילום: ז'ראר אלון)המחזה של שפרד עוסק בזוג אוהבים גורלי, אדי ומיי (גיל פרנק וליאת אקטע), בעיירה אמריקאית שכוחת אל בקליפורניה. הם מנסים להתנתק זו מזו בגלל סיבה שנשארת עלומה רוב המחזה, אך חוזרים ופוגשים זה את זה מחדש במוטל קטן, שבו מיי מתאכסנת. כניסתו לתמונה של מרטין, הדייט התמים של מיי לאותו ערב, גורם לשניים להתמודד עם הסוד המחריד שאותו הם מסתירים. אין ספק ש"מוטרפים מאהבה" הוא מחזה משובח, שכוחו טמון קודם כל בחיבור בין עולם בדיוני מחוספס עם ניצוצות של פיוט, לבין עיצוב דמויות ריאליסטי חי ומדויק, שמספק חומר גלם מצוין לשחקנים. הבעיה בעולם הזה, שהוא באמת ספציפי מאוד באמריקאיות שלו, ותרגומו למציאות הישראלית הוא אתגר לא פשוט.לא לגמרי ברור מהפרסומים סביב ההצגה, מה ההיסטוריה של הפקתה, כאילו גם כאן מסתתר איזה סוד עלום. בחלק מהמקומות כתוב שההפקה "מתארחת" בהבימה, כנראה על תקן פרינג', אך בפרסומים אחרים המידע הזה אינו מופיע. עוד אלמנט תמוה הוא כניסתו המפתיעה של גיל פרנק, השחקן הבכיר כיום בהבימה, לתפקיד שבוצע במקור על ידי אנחל בונני. אומנם אתר התיאטרון טוען בתוקף שפרנק מחליף את בונני עד ספטמבר, אך במקרה כזה הזמנת המבקרים להצגה עם שחקן זמני נראית מוזרה. יתכן אולי שחלק מהבעיות של ההצגה שהוצגה אתמול למבקרים נובעות מההחלפה המוזרה של השחקן המקורי. מה שבטוח, יש כאן שני שחקנים ראשיים טובים, שהכימיה הבימתית ביניהם לא ממש עובדת. גם פרנק וגם אקטע הם שחקנים מלאי כריזמה במיטבם, אך כאן הם נוטים לברוח למניירות ומתקשים לייצר סיטואציה אנושית שאפשר להאמין לה. החלק הראשון של ההצגה, שמונח בעיקר על כתפיהם, פשוט לא עבד. השחקנים אמרו מילים, אבל לא היה דבר מאחורי המילים. הדמויות נראו תלושות, נטולות קונטקסט שאפשר להתחבר אליו ולהאמין לו. המצב השתפר עם כניסתו לתמונה של עודד אהרליך בתפקיד מרטין. דמותו נהנתה מעיצוב פיזי ופנימי קוהרנטי, הוא שכנע כבן אדם אמיתי, ובזכותו ההצגה התעוררה לחיים בחלק השני. סיפור עם ניצוצות של פיוט. "מוטרפים מאהבה" (צילום: ז'ראר אלון)"מוטרפים מאהבה" הוא מחזה שעיקרו עבודת השחקנים. כשיש בעיה ממשית בעבודת השחקנים – שום דבר לא יעזור. מה גם שבמקרה הנוכחי העזרים החיצוניים, ביניהם תפאורה ומוזיקה, התקשו לשדרג את ההתרחשות הבימתית ולפעמים אפילו הפריעו בנסיונם המלאכותי ליצור תחושה של זמן ומקום. בסופו של דבר מדובר בניסיון ראוי להתמודד עם חומר דרמטי חשוב, אך ההצלחה שלו היא מוגבלת.מוטרפים מאהבה - תיאטרון הבימה, בימוי: נועם שמואל 15.6

*#