אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מרי לו": הפקה מעוררת השראה

ההפקה המחודשת לשיריו של צביקה פיק מתעלה על המקור עם תפאורה מרשימה, תלבושות צבעוניות ורגעי שיא בחסות מאיה בוסקילה

תגובות

נעים לעין ולאוזן. "מרי לו" (צילום: גיא יחיאלי)

בתוך גל מחזות הזמר ששוטף השנה את במות ישראל עם הפקות מקומיות מושקעות וגם ייבוא מחו"ל, ההעלאה המחודשת של המחזמר "מרי לו", המבוסס על שירי צביקה פיק, עוררה הכי פחות ציפיות. הגרסה המקורית מ-2002 בהבימה זכורה לי עד עכשיו כאחת מנקודות השפל של התיאטרון הלאומי, באשמת עלילה סינתטית, טקסטים מביכים ומשחק מחפיר. על סמך החוויה הקשה עם המקור, והעובדה שבהפקה החדשה החליטו לשכור את שרותיו של סטיבן דקסטר הדרום אפריקאי, אותו במאי שביים את גרסת 2002, ציפיתי לגרוע מכל. באופן לא צפוי, "מרי לו" המעודכנת הצליחה להפתיע לטובה. אז נכון, המחזה פרי עטם של דקסטר ודן אלמגור על פי סיפור של מירית שם-אור, עדיין רחוק מלהיות טוב. גם איכות המשחק והשירה, בדומה למקור, היא מאוד לא אחידה. מה שכן, בניגוד למקור, יש על הבמה להט אמיתי ומחויבות אמיתית של המבצעים, שבמובהק נהנים מכל רגע. עלילת "מרי לו" היא מין פסטיש מוקצן של אלמנטים נוסטלגיים ומלודרמטיים: גבריאל הוא בחור יפה בעיירה ישראלית בשנות השבעים, שחולם להיות במאי קולנוע ובינתיים שורץ כל היום בבית הקולנוע השייך לאביו. יום אחד הוא פוגש את מרים היפה, והשניים מתאהבים. מי שמערים קשיים על הזוגיות היא קלרה, האם החורגת של גבריאל, שיחד עם שני הבנים שלה תוקעת מקלות בגלגלי האהבה של גבריאל ומרים, ובמקביל מבקשת להפוך את בית הקולנוע למועדון דיסקו. אהבתם של גבריאל ומרים עומדת למבחן של ממש, כשהאחרונה מקבלת הצעה מהסוכן החלקלק ריקרדו, חברה של קלרה, לנסוע יחד איתו להוליווד כדי לבנות שם קריירה. בסופו של דבר, עם כל הכבוד לעלילה, מטרתה העיקרית היא לקשור למקשה אחת 25 שירים שונים של צביקה פיק. לא תמיד החיבור בין העלילה לשירים משכנע לגמרי, אבל בסך הכל העסק עובד., והשירים הם באמת נפלאים, גם כשהביצועים שלהם לא מדהימים. רגעי השיא מהבחינה הזאת הם, כצפוי, שירתה של מאיה בוסקילה. » מרי לו - לכל הפרטים» בשיר ובזמרה: מחזות הזמר המבטיחים של השנה» ההיסטוריה חוזרת: תמונות ממופע הפתיחהמצליח לסחוף. "מרי לו" (צילום: גיא יחיאלי)

בדומה לאילנה אביטל בהפקה המקורית, גם בוסקילה נותנת הופעה אדירה. הביצועים שלה ל"דם חם" ו"בין האצבעות" עושים צמרמורת. גם בתחום המשחק היא עושה עבודה בכלל לא רעה. בין מבצעים נוספים שצריך לציין לטובה: הילה סעדה ("להיות איתה", "שחקן זר"), שמשחקת יפה ושרה יפה מאוד בתפקיד אלה, חברת הילדות של גבריאל המאוהבת בו, וגיא זוארץ, שהופיע גם בהפקה המקורית, שבה אשתו יעל בר זוהר שיחקה את התפקיד הראשי. ניכר על זוארץ שהוא נהנה מאוד בתפקיד האמרגן ריקרדו, כך שלא מדובר רק בפרזנטור של ריאליטי, אלא גם בשחקן טוב. דווקא מבצעי התפקידים הראשיים, שיר מורנו ואסף הרץ, מאכזבים קצת גם בתחום המשחק וגם בתחום השירה. הם אמנם עושים עבודה סבירה למדי וגם נראים מצוין, אבל ברור שליהוקם נובע בעיקר מהיותם כוכבי ילדים (מורנו ב"חממה", הרץ ב"אליפים") ופחות בגלל התכונות שנדרשות ממבצעים שאמורים להוביל מחזמר. קצת חבל, כי לשירים של פיק מגיעים ביצועים טובים יותר. מרגיש הרבה יותר נכון. שיר מורנו ואסף הרץ ב-"מרי לו" (צילום: גיא יחיאלי)

היתרון המובהק של "מרי לו" החדש על פני המקור הוא בפן הויזואלי. התפאורה המקורית הייתה מגושמת ודלה, בעוד שכאן עיצבה דנה צרפתי תפאורה אלגנטית וקלה, שמשרתת היטב את כל המהלכים של הסיפור. התוצאה נראית מושקעת מבלי להיות מסורבלת. עבודת הוידאו ארט היפה של רן אביב משלימה היטב את התפאורה ומעניקה לה נדבך נוסף. גם על התלבושות התקופתיות והצבעוניות נראה שלא חסכו כאן. הפתעה נעימה נוספת היא השימוש שההפקה עושה בתזמורת חיה המבצעת את המוזיקה מאחורי הקלעים ועושה את זה ברמה גבוהה באופן ניכר. וכאמור, המוזיקה היא בסופו של דבר העניין הכי חשוב כאן.לבסוף, צריך לטפוח על השכם ליזמים הפרטיים של ההפקה הזאת – הדרן. "מרי לו" מרגיש הרבה יותר נכון בהפקה מהסוג הזה מאשר בין כותלי התיאטרון הלאומי, וטוב שאחרי הרבה מדי שנים של יובש שוק התיאטרון הפרטי מתעורר לחיים ועושה דברים ברמה הטכנית הזאת. בסופו של דבר, למרות חוסר האחידות של הביצוע והבעייתיות של המחזה, "מרי לו" הנוכחי מצליח לסחוף ולהלהיב. מרגישים שזאת הפקה שנעשתה באהבה, והאהבה הזאת מצליחה לעבור מהבמה לצופים. מרי לו - היכל התרבות תל אביב, במאי: סטיבן דקסטר 23.3

*#