אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"חטאי המעבר" ו-"7 מרפסות": המודל העכשווי של רקדני הפלמנקו

שני המופעים המדוברים של הרקדן-כוריאוגרף חסוס כרמונה ואדוארדו גררו במסגרת פסטיבל תל אביב דאנס, המשיכו את המגמה הרווחת היום במחול הפלמנקו והדגימו ניסיון מוצלח לשמר את המסורת ובה בעת לחדשה

תגובות

מימד חזותי בולט. "חטאי המעבר" (צילום: יח"צ)פסטיבל דאנס אספאנייה, שעמד בסימן 30 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לספרד, הציג את פניו המגוונות והמתחדשות של המחול הספרדי והפלמנקו, ואף סיפק רגעי השתאות לא מבוטלים מהאמנים עצמם - רקדנים ומוזיקאים שהינם מבצעים עילאיים של קול, צליל ותנועה. המופע "7 מרפסות" של חסוס כרמונה הוא מסע בין שבע נקודות ציון גיאוגרפיות שהטביעו את חותמן על הביוגרפיה המקצועית של הרקדן-כוריאוגרף: ברצלונה, מורסיה, הוואלבה, טריאנה, קורדובה, מדריד וקאדיז. על אף שהמופע מתקיים בבמה ריקה ללא תפאורה, הוא מצליח ליצור עולם של דימויים דרך שימוש מושכל ומלא רגישות בצורות-השיר השונות של הפלמנקו (בפלמנקו אין שירים, כי אם צורות מוזיקליות בעלות מאפיינים מוגדרים), שלכל אחת מותאם ריקוד בעל אופי שונה. הבימוי המוקפד יוצר שינויי אווירה, זמן ומקום: רגעים בהם חודרת לבמה מוזיקת פלייבק שסוחפת את הרקדנים והמוזיקאים למופע קטן שאינו חלק מהכוריאוגרפיה המבוצעת "חי", יוצרים אפקט של זיכרון מהעבר שהתעורר לחיים. » פסטיבל תל אביב דאנס 2016 - לכל הפרטים» "מלון רנדוו": משעשע וראוי» "לואי סי.קיי בישראל": המופע הכי קרוב לשלמות» מדור במה - לכל הכתבותבנוסף, שינוי מיקומו של האנסמבל המוזיקלי כמעט בכל קטע, יוצר תנועה דינאמית שמדגישה את מוטיב המעבר בין ערים שונות, אך גם מזמין את הקהל להעביר את הפוקוס מהריקוד אל מרכיביו החשובים לא פחות של הפלמנקו: בקטע אחד, למשל, בוחר כרמונה למקם דווקא את המוזיקאים בשורת כיסאות המוצבים בקדמת הבמה, בעוד הוא עצמו רוקד בצד ומאחור. גישה בימתית עדכנית. "חטאי המעבר" (צילום: יח"צ)ב-"חטאי המעבר" של אדוארדו גררו כבר ניתן לראות ניסיון מפורש יותר להטמיע במופע פלמנקו גישה בימתית עדכנית שמאפיינת מופעי תיאטרון ומחול עכשוויים. קטע הפתיחה, למשל, מאיר בספוט של תאורה גרם מדרגות לבן הניצב בצד הבמה, ועליו נעלי פלמנקו אדומות. בזמן שהאור כבה ונדלק לסירוגין, נעלמות הנעליים ובמקומן מופיע גררו עצמו ומתחיל לבצע רצף של תנועות לצלילי קטע טקסט שנאמר ללא ליווי מוזיקלי. בסיום הקטע הוא מתחיל ליפול מגרם המדרגות, אך בדיוק ברגע זה כבה האור ומתחיל המופע. ככלל, ניכר שהמימד החזותי הינו אלמנט מרכזי במופע של אדוארדו גררו, ולמרות שנדמה שבחלקים מסוימים ניתן היה לפתח אותו יותר - או לחלופין, להפעיל אותו בצורה מהודקת יותר - נוצר דימוי ברור של מעברים במרחב, הן באמצעות התאורה היפה שיוצרת מסלולי תנועה לכל אורך הבמה, והן באמצעות שלושה בדים לבנים צרים התלויים במאונך בחלקה אחורי של הבמה, ומשמשים כמעין מסדרונות כניסה ויציאה לגררו ולמוזיקאים.  

הפרסונה הבימתית ויכולת הביצוע של שני היוצרים-סולנים, מביאה את שני המופעים לנקודות שיא רבות. חסוס כרמונה, אחד הרקדנים הנחשבים כיום בסצנת הפלמנקו העכשווית, הוא לא פחות מפנומן. הוא ניחן ביכולת נדירה לעבור בצורה מושלמת בין "מצבי הצבירה" המשתנים של הגוף: ברגע אחד הוא מציג את השורשיות המקורקעת של הפלמנקו עם תנוחות זוויתיות ומאופקות, וברגע אחר - תנועת זרועות ופלג גוף עליון שזורמת כמו מים וקלילה כמו אוויר. לאלה נוספים טכניקה וירטואוזיות יוצאת מגדר הרגיל וכריזמה שפשוט אי אפשר להישאר אדישים אליה, והתוצאה היא רקדן מבצע "שלם", מפעים ומרגש. מסע בין נקודות ציון גיאוגרפיות. "7 מרפסות" (צילום: יח"צ)אדוארדו גררו, חיית במה כשלעצמו, נע אף הוא במיומנות מרשימה בין שליטה מאופקת לפראיות מתפרצת. סגנונו מציג בבירור את השילוב בין מכלול ההשפעות הסגנוניות שספג: מצד אחד, פלמנקו מסורתי ושורשי שירש מרקדנים אגדיים, כמו מריו מאיה המנוח ומנולו מארין, ומצד שני - תנועה עכשווית לחלוטין שהיא סימן ההיכר של הרקדנית פורצת הדרך, רוסיו מולינה (שאף רשומה כשותפה לכוריאוגרפיה במופע). מעניין לראות כי ברגעים מסוימים מציג גררו מחוות גוף נשיות במובהק, כמו תנועה מודגשת של האגן או הדמיית נענוע של שמלה/חצאית (דרך קשירת הז'קט סביב פלג גופו התחתון), דבר שמשקף את טשטוש אבחנות המגדר המסורתיות שניתן לראות לא פעם בפלמנקו העכשווי.

במובנים רבים חסוס כרמונה ואדוארדו גררו מייצגים דוגמאות מובהקות למודל העכשווי של רקדני הפלמנקו: טכניקאים מבריקים ומלאים בנשמה אשר מחוברים לשורשים המוזיקליים ולמסורת התרבותית של אמנותם, ובו-זמנית מחפשים דרכים שונות ומקוריות כדי להביא אותה לשיאים חדשים ולגעת איתה בשמיים.   פסטיבל תל אביב דאנס 2016 - סוזן דלל, "7 מרפסות", חסוס כרמונה – שני ה-15 באוגוסט ו-"חטאי המעבר", אדוארדו גררו, שישי ה-19 באוגוסט

*#