אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אגם הברבורים": בזכות הפרימה בלרינה

למרות חוסר אחידות בעבודת ה"קורוס" ההפקה של בלט סט. פטרבורג הייתה קרובה לשלמות, בעיקר בזכות הסולנית המרהיבה - אירינה קולסניקובה

תגובות

ללא דופי. "בלט סט פטרבורג - אגם הברבורים" (צילום: Nina Aloert)

בספטמבר 2014 נחתה בישראל להקת הבלט סנט פטרסבורג עם הפקה ל"אגם הברבורים". אז עלתה על במת המשכן לאמנויות הבמה הפקה חובבנית, רווית פספוסים בגזרת הביצוע וחלשה מאוד בגזרה האסתטית. עד כדי כך הייתה ההפקה ההיא מבולבלת, שבתוכנייה זכתה הלהקה לשלושה שמות שונים: "הבלט הרוסי", "Theater Russian Ballet" ו"התיאטרון הסנט פטרסבורגי". לכן הפרסומים על בואה של להקת הבלט סט. פטרבורג עם הפקות ל"ג'יזל" ו"אגם הברבורים" לא בישרו טובות. בבירור ראשוני הובטח כי למעשה מדובר בלהקה אחרת, המקורית והאמיתית, שמתהדרת לא רק ברפרטואר מרשים והערכה בכל העולם, אלא בעיקר באירינה קולסניקובה, פרימה בלרינה והרקדנית הראשית של הלהקה. » אגם הברבורים - לכל הפרטים

אבל גם ההבטחות האלה לא כיסו את כל החששות. בבלט כמו "אגם הברבורים" לא מספיקה סולנית אחת מצוינת (אגב, לאותו בלט סנט פטרסבורג  הייתה סולנית לא רעה בכלל עד לפני שנה וחצי). איכותה של הפקה שכזאת תלויה לא מעט ב"קורוס" שלה, ובפרט בלהקת הברבורות שמאפשרת לסולנית לרחף למעלה. הדקות הראשונות במופע הנוכחי איימו כי מדובר במקרה דומה: ה"קורוס" רקד באנרגיות נמוכות, עם לא מעט אי דיוקים טכניים, בעיקר בקרב הגברים. בעוד בתוכנייה נכתב כי התמונה הראשונה נפתחת ב"טירה מלאה עליצות ואושר", נראה היה שנשף החגיגות של הנסיך זיגפריד היו מסיבת תה מנומנמת. אבל כאן בערך מסתיימות הבעיות בהפקה הנוכחית, משום שהחל מהמערכה השנייה מדובר היה במופע שהוא על גבול השלמות. על גבול השלמות. "בלט סט פטרבורג - אגם הברבורים" (צילום: Nina Aloert)בלט סט. פטרבורג בחר בכוריאוגרפיה המקורית של מריוס פטיפה ולב איבנוב, למוזיקה הסוחפת של צ'ייקובסקי. מעט מאוד שינויים נעשו במקור, ובעיקר על ידי הסולנית הנפלאה, שהכניסה ניואנסים קטנים גם לסגמנטים המוכרים ביותר. במרכז העלילה נמצא זיגפריד, נסיך צעיר ויפה תואר, שמוצא את עצמו קצת אבוד בנשף שנערך לכבודו, וקצת משועמם נוכח הצעירות שאימו מבקשת לשדך לו. הוא יוצא להרהר ביער, שם הוא פוגש להקת ברבורות לבנות ובהן את אודט, נסיכת הברבורים. אודט, כך מתגלה לזיגפריד, מקוללת על ידי מכשף, שגזר עליה להפוך לברבור כל יום עם עלות השמש. היא תשוחרר מהקללה רק כשתזכה באהבתו האמיתית של נסיך. אבל למכשף יש תוכניות אחרות, והוא מעוניין להכשיל את הרומן הנרקם בין השניים. לחגיגות בטירה הוא מביא את בתו אודיל, שמהפנטת את זיגפריד ביופיה ובדמיון שלה לאודט. ברגע האחרון הנסיך מרגיש אשם ובורח חזרה לאגם, שם הוא מכריז על אהבתו הנצחית לאודט ומציל אותה מהקללה. דרוש נסיך. "בלט סט פטרבורג - אגם הברבורים" (צילום: Nina Aloert)

התפקיד הכפול אודט/אודיל הוא מהקשים והמורכבים ביותר בתולדות הבלט הקלאסי. לא רק יכולות טכניות גבוהות דרושות לו אלא גם כישרון הבעה וכריזמה בימתית בלתי מעורערת. ובכן, מהכניסה של אירינה קולס ניקובה לבמה ברור כי היא ממלאת את כל הדרישות ולמעלה מכך. למעשה, לולא ידעתי ש"אגם הברבורים" נוצר במאה ה-19, הייתי חושבת שהרכיבו אותו במיוחד עבורה. מכפות הרגליים המושלמות, דרך ה"Turn Out" שאפשר לה להסתובב גם 32 פעם בלי למצמץ ועד להבעות הפנים המתאימות – קולסניקובה לא רק התחפשה לברבור אלא הפכה לאחד. בתפקיד הברבור הלבן היא הצליחה למלא את המוזיקה (שנוגנה בטמפו איטי יחסית), והניעה את ידיה ממש כמו כנפיים אצילות. בתפקיד אודיל היא התרחקה מהדימוי ה"פאם הפטאל" שלרוב משויך לדמות, והפכה אותה לנערה שובבה ותוססת, שכמעט לועגת לאודט הענוגה. וכשהדרמה זורמת בגופה היא הרימה את ההפקה גבוה-גבוה, והפיצה אור של כישרון על כל הסובבים אותה. כתוצאה מכך גם אם היו פה ושם פאשלות של התפקידים האחרים, הם נשכחו כהרף עין כשפרצה הסולנית לבמה.

אגם הברבורים - בית האופרה, כוריאוגרפים: מריוס פטיפה ולב איבנוב 3.3

*#