אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ברודסקי/ ברישניקוב": צלילות של הבעה

עבודתו החדשה של ברישניקוב, המעניקה כבוד לשיריו של המשורר יוסף ברודסקי, מוכיחה שוב את האומץ והחדשנות שעומדים מאחוריו ואת יכולותיו לאתגר את הצופים, באמצעות מרחב בימתי בלתי צפוי או נוח לעיכול

תגובות

כוכב זוהר. "ברודסקי/ ברישניקוב" (צילום: Janis Deinats)מיכאיל ברישניקוב הוא תופעה יוצאת דופן בתרבות העולמית. מי שנחשב לאחד הרקדנים הקלאסיים הגדולים במאה ה-20, אגדת במה שאין הרבה כמוה, עוסק בשנים האחרונות בעיקר בתיאטרון. באופן מפתיע, אין שום דבר "בטוח" או פופוליסטי בתיאטרון שברישניקוב בוחר לעשות: הוא מקפיד לעבוד עם במאים חדשנים בעלי נטייה לאוונגרד, וליצור יצירות, שלולא נוכחותו הפיזית על הפוסטר, היו כנראה נשארות באולמות נסיוניים קטנטנים במקום לפוצץ את הבמות המרכזיות בעולם. הדבר ניכר כבר ב"בפריז", העיבוד העכשווי המצוין לסיפור של איוון בונין, שאיתגר את הקהל המקומי לפני ארבע שנים וחצי. כעת ברודסקי/ ברישניקוב", העבודה החדשה של ברישניקוב, שמוצגת השבוע במרכז סוזן דלל בתל אביב, מקצינה את האתגר אפילו יותר. » ברודסקי/ ברישניקוב - לכל הפרטיםברישניקוב וברודסקי מתמונה מ-1985 (צילום: Leonid Lubianitsky)הבמאי אלוויס הרמניס, מנהל התיאטרון החדש בריגה בירת לטביה וגם אחד היוצרים החשובים בעולם התיאטרון העכשווי, גייס את ברישניקוב כדי לברוא על הבמה את עולמו השירי של יוסף ברודסקי, משורר יהודי-רוסי גולה, זוכה פרס נובל. ברישניקוב היה מיודד עם ברודסקי באופן אישי, והרמניס רואה בו את אחת ההשפעות החשובות. ביצירתם המשותפת, הרמניס וברישניקוב לא מנסים להמחיז את סיפור חייו או לתרגם את שיריו לחזיונות בימתיים קסומים, כפי שבדרך כלל נהוג ביצירות מסוג זה. במקום זאת הם יוצרים מרחב בימתי שמגלם באופן כזה או אחר את המהות של ברודסקי או אולי את מהות הגעגוע של לברודסקי, ואז להפוך אותו למעין בית תפילה או אפילו מקדש שבו ברישניקוב מנהל במשך שעה וחצי דיאלוג אישי עם שיריו. על הבמה ניצב מבנה שקוף מתקלף, מעין חדר או גלריה, שלעיתים מוצף באור לבן, לעיתים באור מהבהב ולעיתים שוקע בחושך. ברישניקוב נכנס אליו ויוצא ממנו, מתנועע בתוכו וחוזר חלילה.הטקסט של המופע מורכב אך ורק מהשירים של ברודסקי, שלעיתים מושמעים על ידי ברישניקוב באופן ישיר, בעל פה או מתוך ספרים המקיפים אותו - לעיתים בהקלטה ולעיתים בדקלום של ברודסקי עצמו המושמע באמצעות טייפ סלילים מיושן. כל מה שקורה על הבמה הוא מינימליסטי מאוד, עם התפרצויות מעטות של תנועה וגם מעט פירוטכניקה. האווירה הולמת את רוח השירים של ברודסקי: חידלון, געגוע, צלילות של הבעה והרהור פילוסופי. לפעמים הבחירות הבימתיות חוטאות ב"איור" ישיר מדי של הדימויים בשירים, אבל יתכן והנאיביות הזאת היא חלק מרצון היוצרים להימנע מתחכום יתר ולשאוף לכנות מרבית.כנות מרבית. "ברודסקי/ ברישניקוב" (צילום: Janis Deinats)סביר להניח שמי שמכיר לעומק ואוהב את שירת ברודסקי, יחווה במופע הזה את החוויה המספקת ביותר. סביר גם להניח שמי שנדון לתיווך של כותרות תרגום (פרי עטו של יעקב לח), שלמרות איכותן מתקשות לעשות צדק עם ברודסקי, יצטרך להתמודד כאן עם אתגר מאוד לא פשוט. למרות זאת, "ברודסקי / ברישניקוב" היא חוויה תיאטרונית מעניינת מאוד וכנה מאוד, שעושה באומץ רב משהו חדשני ולא מובן מאליו על הבמה, והעובדה שבמרכז כל העסק הזה עומד כוכב זוהר ועתיר כריזמה כמיכאיל ברישניקוב, היא משהו שקהל סקרן לא יכול להרשות לעצמו לפספס. ברודסקי/ ברישניקוב - סוזן דלל 20.1

*#